פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
2842/18
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת י'
וילנר
כבוד השופט ע' גרוסקופף
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים
בירושלים
2. פלוני
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרת:
עו"ד מיטל מזרחי
בשם המשיב 1:
עו"ד עפר יעקב
פסק-דין
השופט נ' סולברג :
1.
ביום 22.3.2017 ניתן על-ידי בית הדין האזורי ברחובות פסק דין בעניינם של העותרת ושל המשיב 2. ביום 13.6.2017, 83 יום לאחר מכן, הגישה העותרת ערעור על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול; לטענתה, פסק הדין מעולם לא הומצא לה, ומיד עם היוודע לה על פסק הדין פעלה להגשת הערעור. ביום 18.8.2017 קבע בית הדין הרבני הגדול כי הוא מתנה את שמיעת הערעור בהפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪, תוך 14 יום. ביום 10.9.2017 הפקידה העותרת את הערבון . בהחלטות מיום 19.10.2017 ומיום 6.12.2017 הורה בית הדין הרבני הגדול על סגירת תיק הערעור, בנימוק שהערובה לא הופקדה במועד. העותרת מצדה הגישה בקשה לביטול החלטות אלו, בטענה שההחלטה המורה על הפקדת הערובה ניתנה בעיצומה של הפגרה, ולפיכך את המועד להפקדת הערובה יש למנות החל מיום 6.9.2017, ולא מיום מתן ההחלטה, קרי – 18.8.2017. ביום 18.3.2018 דחה בית הדין הרבני הגדול את בקשתה של העותרת, והורה על סגירת תיק הערעור.
2.
מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה נטען כי שגה בית הדין הרבני הגדול בהחלטתו שלא לשמוע את הערעור שהגישה העותרת. ביום 10.4.2018 ביקשתי את תגובת המשיבים לעתירה. המשיב 2 טען כי טענותיה של העותרת משוללות יסוד, ולפיכך יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה. לעומתו, הגיש היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הודעת עדכון, ולפיה לאחר עיון חוזר בפרטי התיק הוחלט ביום 8.7.2018 לאפשר את שמיעת הערעור שהגישה העותרת. בנסיבות אלו כך נטען, התייתר הדיון בעתירה, ודינה להימחק.
3.
כפי טענת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, משניתן לעותרת הסעד המבוקש על-ידה, שוב אין צורך לדון בעתירה, העתירה מיצתה את עצמה, והיא נמחקת בזאת; אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ג' באב
התשע"ח
(15.7.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט