בג"ץ 28429-09-24 בג"ץ 28429-09-24

השופט נ' סולברג:

1.עניינה של העתירה שלפנינו, בבקשת העותר כי נוציא מלפנינו צו על-תנאי, המורה למשיבים לבוא וליתן טעם, מדוע לא ימסרו לו בהקדם האפשרי את גופת בנו לשם הבאתו לקבורה; ומדוע לא יעבירו לו "כל מסמך הנמצא ברשותם והנוגע למותו של [בנו]".

2.העתירה שלפנינו הוגשה אתמול, 11.9.2024. בהחלטה מאותו יום, התבקש העותר להבהיר אם פנה לגורמים הרלבנטיים אצל המשיב 1, המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, טרם הגשת העתירה; וככל שהתשובה על כך שלילית, להודיע אם הוא עומד על עתירתו. בהמשך לכך, הגיש העותר הודעה, שבה שב על הטענה, שאותה העלה גם בעתירה, שלפיה העתירה הוגשה לאחר שגורמי המשטרה ציינו לפניו כי עליו לפנות בעתירה לבית משפט זה. תשובה לשאלה אם פנה העותר למשיב 1 – לא ניתנה.

3.בנסיבות אלה, אין מנוס מדחיית העתירה על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים. כידוע, טרם הגשת עתירה לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, על העותר לפנות לרשות המוסמכת ולאפשר לה להגיב לטענותיו; שמא אף להביא את עניינו כדי פתרון. הגם שהתבקש לעשות כן, לא הצביע העותר על כל פניה אל המשיב 1; מובן אפוא, כי לא מיצה הליכים כנדרש. מבלי להקל ראש בטענות העותר, אין בנסיבות העניין כדי להצדיק חריגה מהכלל בדבר חובה למצות הליכים (ראו למשל: בג"ץ 511/22 חמידאן נ' משטרת ישראל (16.2.2022)).

4.העתירה נדחית אפוא בזאת. מובן, כי טענות העותר שמורות לו לעתיד לבוא.

אין צו להוצאות.