פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2847/04
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
העותר:
תופיק חסן אנג'ס, ראש המועצה הכפרית לכפר חרבת בני חארת
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת
ישראל
2. ראש ממשלת ישראל - אריאל שרון
3. שר הביטחון - שאול מופז
4. מינהלת מרחב התפר במשרד הביטחון
5. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית
בקשה למתן צו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ד בתמוז התשס"ה
(31.07.2005)
בשם העותר:
עו"ד נאילה אסקנדר עטייה
בשם המשיבים:
עו"ד ענר הלמן
החלטה
1.העתירה המתוקנת שלפנינו מופנית כלפי צו תפיסה 30/05/ת' (מיום 24.2.2005) אשר תופס שטח מאדמות הכפר חרבתא לצורך הקמת גדר ביטחון צפונית-מזרחית לישוב הישראלי מודיעין עילית.
2.העתירה המקורית (מיום 21.3.2004) כוונה כלפי צו תפיסה 106/03/ת' (מיום 15.4.2004). במקביל לעתירה הוגשה בקשה לצו ביניים. ביום הגשת העתירה הוצא צו ביניים (על ידי השופט א' מצא) המורה למשיבים להימנע מעקירת עצים מאדמת העותרים. העתירה נשמעה (ביום 24.3.2005, בפני השופטים חשין, ביניש, נאור) סמוך למועד הגשתה. בדיון הודיעו באי כוח הצדדים כי מתקיימים מגעים ביניהם בניסיון להגיע לתוואי גדר שיהיה מוסכם על הצדדים. כמו כן הודיע בא-כוח המשיבים כי עד לסיום המגעים בין הצדדים לא תבוצענה עבודות לבניית התוואי.
3.בפועל, צו התפיסה 106/03/ת' מעולם לא מומש. בעקבות מתן פסק הדין בבג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק נ' ממשלת ישראל (פ"ד נח(5) 807), שב המשיב 5 ובחן את תוואי הגדר באזור הנדון בעתירה. הבחינה המחודשת הביאה לביטולו של התוואי שנקבע, ולקביעת תוואי חדש המרחיק את תוואי הגדר מחרבתא ומקרבו למודיעין עילית. לצורך מימוש תוואי זה הוצא ביום 24.2.2005 צו תפיסה 30/05/ת' (תוואי זה סומן במפה שצורפה להודעת המשיבים מיום 13.7.2005 בצבע צהוב).
4.נוכח השינויים שנעשו בתוואי הגדר, הורשו העותרים להגיש עתירה מתוקנת, שתתייחס למצב העדכני. העתירה המתוקנת המונחת בפנינו הוגשה ביום 26.6.2005. גם בעתירה זו נתבקש בית המשפט להורות על שינוי תוואי הגדר כך שלא יעבור באדמות הכפר חרבתא, ולא יחצוץ בין תושביו לאדמותיהם. בתגובתם לעתירה המתוקנת ביקשו המשיבים לדחות את הדיון בגוף העתירה עד לאחר מתן פסק דין בעתירות העוסקות בחוקיות הקמת הגדר, אשר נדונות כיום בפני הרכב שופטים מורחב (בג"ץ 7957/04). יחד עם זאת ביקשו המשיבים, כי בית המשפט ישחררם מההתחייבות שנטלו בדיונים קודמים שלא להתחיל בעבודות לבניית הגדר באזור, ויתיר להם לממש את צו התפיסה. בקשה זו באה, חרף העובדה שבעתירה המתוקנת לא נתבקש צו ביניים.
5.שמענו (ביום 31.7.2005) את טיעוני הצדדים בענין התחייבות המדינה להימנע מלפעול. עיינו בטענות הצדדים ושקלנו אותן. דעתנו היא, שבנסיבות העניין אין מקום למתן צו שימנע מהמדינה מלפעול. שוכנענו כי קיים צורך ביטחוני להשלמתה של הגדר באזור בהקדם. הפגיעה בעותרים, אף שאינה מבוטלת, אינה חריפה יתר על המידה, בהתחשב בתיקונים שבוצעו בתוואי הגדר לעומת התכנית המקורית. ישולמו דמי שימוש ופיצויים בגין הקרקעות שנתפסו, ובמקרה של קבלת העתירה ייעשה ככל הניתן להשבת המצב לקדמותו. לעניין זה פתוחה דרכם של העותרים לשוב לבית משפט זה, אם וכאשר יסברו שהמשיבים אינם עומדים בהתחייבויותיהם אלה.
6.לפיכך אנו משחררים את המשיבים מהתחייבויות להימנע מלפעול שניתנו בדיונים קודמים. רשמנו לפנינו את הצהרתם של המשיבים כי יעשו כל שביכולתם להקטין את רוחב גדר ההפרדה ולהעמידו על החיוני ביותר.
7 . המשך הדיון בעתירה יהיה לאחר מתן פסק דין בבג"ץ 7957/04.
ניתנה היום, כ"ו בתמוז התשס"ה
(2.8.2005).
ה נ ש י א ש ו פ
ט ת ש ו פ ט