פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2855/18 שי (ישעיהו) חיימוב, רו"ח נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · תיקי הוצאה לפועל נגד חברה ופעולות עיקול לאחר סגירת התיקיםעתירה לבג"ץ נגד המדינה בעניין תיקי הוצאה לפועל, רישום עיקולים והליך פירוק חברה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נדחתה על הסף מאחר שהטענות בדבר פעולות הוצאה לפועל, עיקולים, פירוק החברה וחיובי המס נוגעות להליכים שהמחוקק הסדיר, ויש להעלותן בפני הערכאות המוסמכות. בית המשפט קבע כי הצגת התנהלות המדינה כפגומה במישור המנהלי אינה מקנה סמכות לבג"ץ. לא נפסקו הוצאות, שכן לא התבקשה תשובה.

העובדות

העותר טוען כי הוא בעל המניות המהותי בחברה שכנגדה נפתחו תיקי הוצאה לפועל, והמדינה היא הזוכה בתיקים. העותר טוען לפגמים בהתנהלות המדינה ומבקש לבטל עיקולים שנרשמו, לזכות את חשבון החברה, ולדחות את תביעת החוב של רשויות המס בפירוק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדון בבג"ץ בטענות בדבר פגמים בהתנהלות המדינה כזוכה בתיקי הוצאה לפועל נגד חברה, כאשר הטענות נוגעות להליכי הוצאה לפועל, פירוק וחיובי מס?
  2. 2.האם עצם הצגת התנהלות המדינה כפגומה במישור המנהלי מקנה סמכות לבית המשפט הגבוה לצדק?

הלכות

  1. 1

    טענות הנוגעות להליך ההוצאה לפועל, לרישום הערות אזהרה, להליך הפירוק ולחיובי מס יש להעלות במסגרת ההליכים המתאימים להן, ולא בעתירה לבג"ץ

    ״על העותר לשטוח את טענותיו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עצמם, במסגרת בית המשפט של פירוק, או במסגרת הערכאה האזרחית המוסמכת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הצגת התנהלות המדינה כפגומה במישור המינהלי אינה מקנה לבית המשפט סמכות לדון בסוגיות שהמחוקק הסדיר אופן ההתדיינות בהן

    ״אוסיף עוד, כי לא די בכך שהעותר יציג את התנהלות המדינה כפגומה במישור המינהלי, על מנת להקנות סמכות לבית משפט זה לדון בסוגיות המועלות במסגרתה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאה לפועל
  • עתירה
  • בג"ץ
  • עיקול
  • סגירת תיקי הוצאה לפועל
  • פירוק חברה
  • תביעת חוב
  • רשויות המס
  • סמכות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

2855/18

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופטת י' וילנר

העותר:

שי (ישעיהו) חיימוב, רו"ח

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. שר האוצר ומנהל רשות המיסים בישראל

3. ממונה משרד אזורי מע"מ פתח-תקוה

4. משרד המשפטים, הנהלת אגף רישום

והסדר מקרקעין, רשם/ת, איזור נתניה

5. מאיר אלבוים, עו"ד, מפרק חברת

איל דש יעוץ מבנים והשקעות בע"מ

6. קרן שדה,

עו"ד

7. איל שדה

8. בנק הפועלים בע"מ

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט נ' סולברג :

1.

עניינה של עתירה זו הוא בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו בקשר לחברה, שלטענת העותר הוא בעל המניות המהותי בה. העותר סבור שנפלו פגמים בהתנהלותה של המדינה – היא הזוכה בתיקי ההוצל"פ הללו – אשר לטענתו מחייבים מתן סעד. העותר מבקש, בעיקר, כי נורה "לרשויות ולגורמים השונים שרשמו פעולות כמו עיקול" , לפעול לביטולן של פעולות אלו בעקבות סגירת תיקי ההוצאה לפועל. כן מבוקש מרשויות המס לזכות את חשבון החברה בחשבונות שונים; להורות למפרק החברה לדחות את תביעת החוב שהגישו רשויות המס, ולהימנע מתשלום סכומים מקופת החברה לטובת רשות המיסים. לטענת העותר, מכלול הסעדים הללו נובע, כאמור, מסגירתם של תיקי הוצאה לפועל שהיו פתוחים לטובת המדינה.

2.

דין העתירה להידחות על הסף. על העותר לשטוח את טענותיו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עצמם, במסגרת בית המשפט של פירוק, או במסגרת הערכאה האזרחית המוסמכת, ולא באמצעות פנייה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. ההיבטים השונים המועלים בעתירה נוגעים להליך ההוצאה לפועל, לרישום הערות אזהרה במקרקעין, להליך פירוק החברה ולחיוביה במס – סוגיות שהמחוקק הסדיר את אופן ההתדיינות בעניינן, ואין מקום לפנות בקשר להן לבית משפט זה. אוסיף עוד, כי לא די בכך שהעותר יציג את התנהלות המדינה כפגומה במישור המינהלי, על מנת להקנות סמכות לבית משפט זה לדון בסוגיות המועלות במסגרתה.

3.

לאור האמור, העתירה נדחית בזאת. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, ח' באייר התשע"ח (23.4.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענות הנוגעות להליך ההוצאה לפועל, לרישום הערות אזהרה, להליך הפירוק ולחיובי מס יש להעלות במסגרת ההליכים המתאימים להן, ולא בעתירה לבג"ץ
  2. 2הצגת התנהלות המדינה כפגומה במישור המינהלי אינה מקנה לבית המשפט סמכות לדון בסוגיות שהמחוקק הסדיר אופן ההתדיינות בהן