בג"ץ 2864/98 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. ממשלת ישראל

1.בפני בקשה למתן "צו ביניים דחוף ביותר", בו נתבקש צו המורה כי מינוי המועמד לראש המטה הכללי הששה עשר לא יעמוד על סדר יומה של הממשלה בישיבתה שנועדה להיום, ה10.5.98- שעה 09:00 בבוקר.

2.ביסוד הבקשה לצו ביניים, והעתירה לצו על תנאי אשר בגידרה הוגשה הבקשה, מצויה החלטה מס' 2225 של הממשלה, בה נקבע נוהל לביצוע מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה הנדונים בממשלה. בהחלטה זו, מיום 20.6.97, רשמה הממשלה לפניה את דבר הקמתה של וועדה מייעצת לראש הממשלה לענין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה הנדונים בממשלה ( להלן: הוועדה המייעצת ). יושב ראש הוועדה הוא יושב ראש הוועדה הפועלת לפי סעיף 18א לחוק החברות הממשלתיות, ולצידו חברים בה נציב שירות המדינה, ואיש ציבור נוסף. תפקיד הוועדה הוא לדון במינויים למישרות בכירות מסויימות, כמו מישרת הרמטכ"ל, מתוך מטרה "להבטיח את טוהר המידות, ובין השאר כי לא ייעשו מינויים לא ראויים מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה".

על פי סעיף ג(2) (ב) להחלטה האמורה, תדון הוועדה במינויים כאמור ותחווה דעתה, כהכנה ראויה לפני החלטת הממשלה בדבר המינוי. כן נקבע, כי "השר המציע את המינוי יעביר לוועדה באמצעות מזכיר הוועדה את תולדות חייו וכן טופס שימלא המועמד, בדומה לטופס אותו ממלאים מועמדים למינויים לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט1959-, הטעונים אישור ממשלה".

סעיף ג(2)(ד) להחלטה - הוא הסעיף שבמרכז הבקשה שבפני - קובע כי המנויים האמורים יבואו לידיעת חברי הממשלה לא יאוחר משבוע ימים לפני הדיון במינוי על ידי הממשלה.

3.ביום 5.5.98 הגישה הוועדה המייעצת לראש הממשלה את חוות דעתה לגבי שני המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, האלופים מתן וילנאי ושאול מופז. הוועדה קבעה, כי "הגיעה למסקנה... שאין כל פגם או רבב בשני המועמדים... ולפיכך מבחינתה ניתן לאשר כל אחד מהם לתפקיד הנ"ל". עוד באותו יום, הודיעה מזכירות הממשלה לחברי הממשלה על חוות דעתה של הוועדה המייעצת.

4.כעולה מן העתירה ומן הבקשה לצו ביניים, נקבעה ישיבת ממשלה להיום בשעה 09:00, אשר בה אמור להיות נדון נושא מינויו של הרמטכ"ל. אשר לסדר יומה של הממשלה בישיבה זו, הודיע בא כוח המדינה בטיעונו בפנינו, כי "הממשלה לא תקיים היום דיון ולא תחליט על בחירת רמטכ"ל. שר הביטחון יודיע לממשלה, על דעת ראש הממשלה, מי המועמד עליו הוא ממליץ. ביום ג' הקרוב (12.5.98) תקיים הממשלה דיון במינוי ותחליט מי יהיה הרמטכ"ל הבא של צה"ל".

5.נוכח הודעת בא כוח המדינה, כאמור, השאלה בה התמקדו טענות הצדדים היא, אפוא, האם יש מקום להוצאת צו ביניים, אשר ימנע את הדיון האמור בממשלה ביום ג' הקרוב. המחלוקת העיקרית בין הצדדים לענין זה היא בשאלה, האם קויימה בנסיבות המקרה הוראת סעיף ג(2)(ד) להחלטה 2225 הנ"ל, הקובעת כי המינוי לתפקיד הרמטכ"ל יובא לידיעת חברי הממשלה לא יאוחר משבוע ימים לפני הדיון במינוי על ידי הממשלה. אין חולק, כי בפני חברי הממשלה הובאו שמותיהם של שני המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל שבוע טרם ההחלטה בענין, אך לא הובא בפניהם, בפרק הזמן האמור, שמו של המועמד המומלץ לתפקיד.

6.לדעתי, דין הבקשה לצו ביניים להידחות. הרציונל העיקרי של הוראת סעיף ג(2)(ד) הוא הבאת מינויים מתוכננים לידיעת חברי הממשלה מבעוד מועד, על מנת שיוכלו לגבש את עמדתם באופן מושכל בטרם יובא הדיון לממשלה. בדרך זו, יובטח כי ההחלטה על המינוי תעשה בעקבות דיון מלא במליאת הממשלה בשאלת המינוי, כשהעובדות הצריכות לעניין נמצאות בפני חברי הממשלה. בהקשר זה, אין חולק כי לחברי הממשלה, כמו לציבור כולו, ידועה זה מכבר זהותם של שני המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, אשר סביבה נטוש ויכוח ציבורי ער. אין, אפוא, כל חשש לכך שבפני חברי הממשלה יובא, כעובדה מוגמרת, מינוי של מועמד בלתי צפוי לתפקיד הרמטכ"ל, מבלי שהיתה לחברי הממשלה שהות מספקת לגבש את עמדתם. במצב דברים זה עולה לכאורה, כי התקיים במקרה שבפנינו הרציונל העיקרי להוראת סעיף ג(2)(ד) הנ"ל.

לכן, בין אם פירושה המדוייק של הוראת סעיף ג(2)(ד) הנ"ל מחייב הבאת שמו של מועמד מומלץ אחד בפני הממשלה שבוע לפני הדיון ובין אם ניתן להסתפק בהבאת שמותיהם של שני המועמדים למינוי במועד האמור - ובשאלה זו איני מחווה דעה - איני סבור כי נדרשת בנסיבות המקרה המיוחדות של ענייננו התערבותו של בית משפט זה על ידי מתן צו ביניים, אשר ימנע את הדיון בממשלה ביום ג' הקרוב.

אשר על כן, הבקשה נדחית.