פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2870/98 נעמי ליפשיץ ו- 822 אחרים נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה התייתרה לאחר שהמשיבים הכירו בתוארה של העותרת לצורכי דירוג ושכר בעקבות פסק דין שניתן להסכם פשרה. בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להודעת המשיבים. נוכח התנהלותם לפני הגשת העתירה, חויבו המשיבים בהוצאות ושכר טרחה בסך 6,500 ש"ח.

העובדות

העותרת טענה כי המשיבים אינם מקיימים פסק דין המחייב הכרה בתעודה אקדמית לצורך שיבוץ בסולם השכר לאחיות. לאחר שהוגשה תעודה מתוקנת, הוכרה התואר לצורכי דירוג ושכר והעתירה התייתרה. העותרת עתרה לחיוב המשיבים בהוצאות, והמשיבים טענו כי אין מקום לכך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרת כאשר העתירה התייתרה לאחר שהמשיבים הכירו בתוארה של העותרת לצורכי דירוג ושכר?

הלכות

  1. 1

    כאשר העתירה התייתרה לאחר שהמשיבים נתנו את הסעד המבוקש, וההתנהלות שקדמה להגשתה הצדיקה זאת, יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרת ובשכר טרחת עורך-דין.

    ״נוכח התנהלות המשיבים בחודשים שקדמו להגשת העתירה ובשל העובדה שלעותרת נודע על קבלת הסעד המבוקש רק לאחר שהוגשה העתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • הוצאות
  • שכר טרחת עורך-דין
  • פסק דין
  • פשרה
  • תעודה אקדמית
  • דירוג ושכר
  • פקודת בזיון בית משפט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

2870/98

לפני:

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

העותרת:

חנה סגל

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. הרולד בר, מנהל תחום בכיר שכר ויחסי עבודה

במשרד הבריאות

עתירה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית משפט

בשם העותרת:

עו"ד דניאל אשכר

בשם המשיבים:

עו"ד אביגיל בורוביץ'

פסק-דין

1.

עתירה זו הוגשה ביום 21.2.2012 כבקשה למתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט ובבסיסה עמדה הטענה כי המשיבים אינם מקיימים את פסק דינו של בית המשפט מיום 24.9.1999, אשר נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים המחייב אותם להכיר בתעודה האקדמית של העותרת לצורך שיבוצה בסולם השכר לאחיות. בתגובת המשיבים מיום 29.3.2012 צוין כי משהציגה העותרת תעודה מתוקנת העומדת בתנאי הסכם הפשרה, הוחלט ביום 19.2.2012 כי ניתן להכיר בתוארה לצורכי דירוג ושכר ומשכך התייתרה העתירה.

2.

בהודעת העותרת מיום 5.4.2012 נמסר כי תכליתה של העתירה הושגה כך שאין עוד טעם לדון בה, בכפוף למתן תוקף של פסק דין להודעת המשיבים. כמו כן עתרה העותרת לחיוב המשיבים בהוצאותיה על רקע התנהלותם שהובילה, לטענתה, להגשת העתירה. בתשובת המשיבים מיום 9.5.2012 נטען כי אין מקום לחיובם בהוצאות שכן העתירה התייתרה עוד טרם שנדונה, העותרת קיבלה את הסעד המבוקש יומיים לפני מועד הגשת העתירה וממילא העתירה נעדרת עילה.

3.

לאחר עיון בעתירה ובבקשה לפסיקת הוצאות וכן בתגובות המשיבים, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להודעת המשיבים לפיה תוארה של העותרת יוכר לצורכי דירוג ושכר. נוכח התנהלות המשיבים בחודשים שקדמו להגשת העתירה ובשל העובדה שלעותרת נודע על קבלת הסעד המבוקש רק לאחר שהוגשה העתירה וזאת חרף העובדה שגם לפי גרסת המשיבים היא העבירה לידם את התעודה המתוקנת כבר ביום 24.7.2011, ישאו המשיבים בהוצאות העותרת ושכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 6,500 ש"ח.

ניתן

היום, כ"א באייר התשע"ב (13.5.2012).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר העתירה התייתרה לאחר שהמשיבים נתנו את הסעד המבוקש, וההתנהלות שקדמה להגשתה הצדיקה זאת, יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרת ובשכר טרחת עורך-דין.