פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2886/14
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופט מ' מזוז
העותרות:
1. פקסל לימיטד, חברת חוץ
2. שי מדיקל בע"מ
נ ג ד
המשיב:
משרד הבריאות
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
י' בניסן התשע"ה
(30.3.2015)
בשם העותרות:
עו"ד גיל וירניק; עו"ד גיא ויצ'לבסקי
בשם המשיב:
עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד מוריה פרימן
החלטה
א.
עתירה זו עוררה בפנינו שאלות משני סוגים: ראשית, העותרות ערכו ביום 13.10.13 הסכם עם המרכז הרפואי "שיבא" לקידום בית חולים פרטי סמוך ל"שיבא", ושיעסיק אך ורק כוח אדם רפואי מ"שיבא" שקיבל אישור לעבודה פרטית, וששמו יהא "שר"פ תל השומר" (סעיף 4.1 להסכם). דבר זה כשלעצמו אומר דרשני בהתחשב במצב המשפטי הידוע לגבי שר"פ בתי חולים ממשלתיים (אף שנאמרו בהסכם דברים בענין מניעת הטעיית המטופלים (סעיפים 4.2 ו-4.3 להסכם). "שיבא" הוא בית חולים ממשלתי. הסכם זה לא הוזכר בעתירה והובא לידיעתנו רק בהודעת עדכון של המשיב – שאף הוא עצמו לא היה מודע לו – מיום 25.3.15, ואילולא היה המדובר בהתקשרות עם מוסד ממוסדות המדינה השייך למשיב, ושלא דווח למשיב, היה מקום לדחיית העתירה על הסף בשל אי נקיון כפיים.
ב.
שנית, אשר לנושא לגופו, קרי העותרות
טוענות כי אין סמכות שלא ליתן לה רישוי למרפאה לכירורגיה בינונית, כמבוקשה, כל עוד הן עומדות בתנאים הרלבנטיים, שכן בשונה מבית חולים שלגביו נדרש אישור מאת מנהל משרד הבריאות לפי סעיף 24א לפקודת בריאות העם, לא כן לגבי מרפאה מהסוג בו מדובר. אכן, המשיב מקדם מזה זמן חקיקה להחיל את סעיף 24א על מרפאות מסוג זה בו עסקינן, שהן מעין בית חולים קטן, אך זו טרם התקבלה; ואולם, המשיב מפרש את הפקודה והתקנות מכוחה כיוצרים מסגרת משפטית לפיקוח ולרישוי גם למרפאות כאלה. כשלעצמנו הפנינו תשומת הלב לכך שבית חולים מוגדר בסעיף 24(ב) לפקודה כ"כל בית חולים, מבראה, בית מרפא וכל בנין המשמש או מכוון לשמש לקבל אנשים הסובלים מכל חולי, פצע....", ויתכן משפטית שסעיף 24א חל על העותרות, אשר בהסכם עם "שיבא" גם מכנות עצמן מפורשות "בית חולים". במקרה כזה השאלה היא של שיקול דעת. עם זאת, הגיעתנו אמש הודעת מנכ"ל "שיבא" מאתמול על הבנה לענין ביטול ההסכם תוך שמירת זכות סירוב ראשונה. מכל האמור נעיר, כי מערך היחסים בין "שיבא" למשיב שהוא בעליו, נראה מוזר.
ג.
במכלול איפוא, ככל שאין למשיב סמכות - ראוי המאמץ להשיגה בחקיקה, ובנסיבות איננו רואים
מקום שלא לאפשר השלמתה בזמן סביר וקצר. ואולם, יתכן על פי האמור שישנה סמכות, ואזי עסקינן בשאלת שיקול הדעת לגבי הפעלתה. כך או אחרת, כעולה מדברינו אין העתירה בשלה להכרעה.
ד.
אנו דוחים את הטיפול בעתירה בארבעה חודשים. עד מחצית יולי 2015 יגבש המשיב עמדתו לגבי שאלת הסמכות בעקבות הערתנו האמורה, וככל שיסבור כי זו קיימת, יגבש עמדתו העניינית באשר לבקשת העותרת. ככל שיימצא שאין סמכות, ניתן לקדם את נושא הסמכות בכנסת החדשה, ולדידנו יהא המאמץ ראוי. מכל מקום הזמן הוא גורם משמעותי, הן כיון שהנושא מתגלגל עת רבה, והן כדי שהעותרות – שהשקיעו – ידעו היכן הן עומדות.
הודעת המשרד תוגש עד מחצית יולי 2015. העותרות יוכלו להגיב תוך 10 ימים, אלא אם כן תתייתר ההכרעה בעקבות ההודעות.
ניתנה
היום, י' בניסן התשע"ה (30.3.2015).
המשנה
לנשיאה
ש
ו פ ט
ש ו
פ ט