פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
2894/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט
י'
דנציגר
העותרים:
1. מוחמד חמדן אבראהים ואוי
2. מנאל ואוי
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. השר לבטחון פנים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד ג'וליאן סהוואני
פסק-דין
השופט א' גרוניס :
1.
לפנינו עתירה מיום 27.3.07 למתן צו על-תנאי המורה למשיב 1 (להלן - המשיב ) ליתן טעם מדוע לא תינתן לעותר 1 (להלן - העותר ) אזרחות ישראלית או מעמד של תושב קבע וכן מדוע לא יחודש לעותר היתר השהייה בישראל. במסגרת העתירה נתבקש גם צו ביניים המונע הרחקתו מהארץ של העותר.
2.
מהאמור בעתירה ומתגובת המשיבים עולה, כי העותר, יליד שנת 1963, הינו בעל תעודת זהות פלסטינאית. העותרת 2, ילידת 1976, הינה אזרחית ישראלית. בשנת 1997 נישאו העותרים זה לזה בבית הדין השרעי בנצרת ובשנת 2000 הגישו למשרד הפנים בקשה לאיחוד משפחות וכן בקשה לקבלת אזרחות ישראלית ומעמד תושב קבע עבור העותר. בעקבות זאת, ניתן לעותר היתר שהייה בישראל, אשר חודש מעת לעת לפרקי זמן של שלושה או שישה חודשים, בכפוף לאי קיומה של מניעות פלילית או ביטחונית בעניינו. מתגובת המשיבים עולה, כי תוקף ההיתר, הידוע כהיתר מת"ק, הוארך לתקופות קצרות בלבד בשל פתיחתם של תיקים במשטרה נגד העותר בגין עבירות אלימות, איומים והסעת שוהים בלתי חוקיים. ביום 16.9.06 פג היתר השהייה האחרון, אשר ניתן לעותר לפני הגשת עתירה זו. בקשתו ממשרד הפנים לקבל היתר חדש נדחתה, וזאת נוכח מידע על פעילות פלילית בה הוא מעורב ונוכח עמדת גורמי המשטרה, לאור פתיחת תיק נוסף נגדו בגין סיוע לשוהים בלתי חוקיים. ביום 23.12.06 הגיש העותר ערעור למשיב על הסירוב ליתן לו היתר שהייה חדש, אך עד להגשת העתירה לא נמסר לו מה עלה בגורל הערעור. לאחר הגשת העתירה ובהסכמת המשיבים, ניתן ביום 29.4.07 צו ביניים האוסר הרחקתו של העותר מן הארץ. ביום 15.5.07 העבירו גורמי המשטרה למשיב עמדה עדכנית, לפיה ממליצים הם להעמיד את העותר לתקופת מבחן בת שנה וחצי, במהלכה תיבחן מעורבותו בפלילים. בחודש יולי 2007 זומן העותר לשימוע במשרדי המשיב. בעקבות השימוע התקבלה המלצת גורמי המשטרה והונפק לעותר אישור לקבלת היתרי מת"ק מתחדשים, בכפוף להתחייבותו להימנע ממעורבות בפלילים. על אף האמור, ממשיך העותר לעמוד על קבלת הסעד המבוקש בעתירתו.
3.
דינה של העתירה להידחות. בכל הנוגע לבקשתו של העותר, כי יחודש לו היתר השהייה בישראל, הרי שלפי סעיף 4(1) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003, הדבר נמצא בסמכותו של המשיב. ואכן, המשיב עשה שימוש בסמכותו זו והאריך את תוקפו של היתר השהייה של העותר בישראל. בעשותו כן, הביא הוא בחשבון את המידע על מעורבותו בפלילים של העותר. מתגובת המשיב עולה, כי נגד העותר נפתחו תיקים רבים בגין כניסה לישראל שלא כחוק, הסעת שוהים בלתי חוקיים וסיוע להם ועוד, וכן כי קיים מידע מודיעיני בנוגע למעורבותו בפלילים. אחד השיקולים שהמשיב רשאי, ואף חייב, לשקול במסגרת הפעלת סמכותו הינו מידת מסוכנותו של מבקש ההיתר, כפי שהיא משתקפת מהמידע המודיעיני הקיים לגביו (ראו, בג"ץ 876/07 ניהאד קייסי נ' שר הפנים (לא פורסם, 9.10.07)). לאור האמור, לא נפל כל פגם בהחלטת המשיבים להנפיק לעותר אישור לקבלת היתרי מת"ק מתחדשים ולהעמידו בתקופת מבחן בה תיבחן מעורבותו בפלילים. יוער, כי העותר אף ביקש בעתירתו שיינתן לו מעמד של תושבות קבע או אזרחות ישראלית. ואולם, גם אם נניח כי המשיב מוסמך, לפי שיקול דעתו, להקנות לעותר מעמד טוב יותר מזה שניתן לו, הרי שלאור מעורבותו של העותר בפלילים אין צידוק להתערב בהחלטת המשיב, מה גם שהוא נעתר חלקית לבקשת העותר.
4.
אי לכך, הננו דוחים את העתירה. צו הביניים שהוצא ביום 29.4.07 מבוטל.
ניתן היום, כ"ח באדר א' התשס"ח (5.3.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט