בג"ץ 2906/97צארום אריה נ. כונס הנכסים הרשמי

למיקרא החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה לרשות ערעור ותגובות המשיבים לבקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון, לא שוכנעתי כי המבקש הוא חסר אונים מן הבחינה הכלכלית כך שאינו יכול להפקיד ערבון כנדרש. אבאר עמדתי:

ראשית , מתברר כי הכונס הרשמי סבור שבידי המבקש נכסים בעלי ערך רב, שאת קיומם הוא מסתיר. המבקש גם לא שיתף פעולה אנשי המשיב הראשון, ולכן החקירות שנערכו בענין זה עדיין לא הניבו תוצאות.

שנית , בית משפט קמא ציין, כי המבקש הגיע להסדרי פרעון פרטיים עם חלק מן הנושים שטיבם לא הובהר. מקצת מן הנושים פרעו חלק מחובותיו של המבקש בלא שקיבלו כל תמורה על כך. נושים אלה הודיעו על ויתור על הוכחות החוב שלהם על מנת לאפשר סיום הליכי פשיטת הרגל. על כך נאמר בהחלטת בית המשפט המחוזי: "הדבר מעלה מחשבות בכוונים שונים - שמא הם (אותם נושים - א.א.ג) מצפים לאחר ביטול הליכי פשיטת הרגל לקבל את מלוא חובם בחזרה ממקורות כספיים של החייב שאולי עומדים לרשותו גם היום, בעוד שעם נושים אחרים הוסכם על פרעון חלקי בלבד של חובותיהם; או שמא בכלל נכונותם לשלם חלק מחובות החייב לנושים האחרים נובע מכך שהכספים אינם אלא כספיו של החייב עצמו.. . כללו של דבר, בענייננו רב הנסתר על הנגלה, ומסכת העובדות אשר הביאה להסדרים הפרטיים של החייב עם חלק מנושיו לא נחשפה במלואה".

שלישית , המבקש אינו מציין בתצהירו כיצד הוא מתכלכל, היכן הוא מתגורר וכיוצא באלו פרטים. כל שנאמר הוא, כי אין לו לא רכוש ולא מקורות הכנסה.

בנסיבות אלה, החלטתי לדחות את הבקשה. מאחר שלא שוכנעתי כי המבקש עומד בתנאי הראשון לקבלת פטור מן החובה להפקיד ערבון, היינו, הוכחת חוסר יכולת כספית, אין מקום לעבור לבחינת סיכויי הבקשה לרשות ערעור להתקבל.

הערבון שנקבע יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה.