בג"ץ 2909/01 טלעת ווחידי נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

המערער נמצא אשם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירה של אינוס, ונידון לעונש מאסר של תשע שנים, מתוכן שבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. בהמלצתנו, חזר בו המערער מהערעור על ההרשעה ומיקד את הערעור בחומרת עונשו.

עיקר טענת סניגורו הוא, כי בארבע השנים מאז ביצוע העבירה ועד מועד מתן גזר-הדין, שבהן היה המערער משוחרר בערובה, לא הסתבך בעבירה נוספת.

לא נוכל לקבל טענה זו. ראשית, הפשע שביצע המערער הוא חמור ביותר, כשלעצמו, ובמיוחד בנסיבותיו של המקרה שלפנינו. שכן, מעשה האינוס שבעטיו הורשע המערער בוצע באיומי סכין ובכוח, כאשר המערער מחזיק את הקורבן במשך שעות בדירתו. שנית, למערער עבר פלילי מכביד ביותר בעבירות סמים, רכוש ואף בעבירות אלימות. הוא ריצה מספר עונשי מאסר.

בנסיבות אלה, אין מקום להתערב בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי ואנו דוחים את הערעור על שני חלקיו.