בג"ץ 2928/15 דנציו דורינה נ. משרד הפנים

1.העתירה דנן – המכוונת להענקת מעמד בישראל לעותרת לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות ) – הוגשה לבית משפט זה לאחר שתובענה למתן סעד הצהרתי שיכיר ביהדותה של המבקשת סולקה על הסף על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מחמת היעדר סמכות עניינית (ה"פ 4360-09-14, סגן הנשיא א' יעקב ).

2.ביום 22.3.2016 העותרת הגישה בקשה להעברת הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי, בהפניה לבג"ץ 7686/11 רוזנטל נ' משרד הפנים (30.1.2012)

אשר בו, כך נטען, נקבע כי יש לעותרת סעד חלופי בבית המשפט המחוזי לעתירה שנסבה על הכרה בגיור.

3.דין הבקשה להידחות, ובמידה לא מבוטלת ניתן אף לתמוה על הגשתה, בשים לב לכך שהיא נסמכת לכאורה על פסק דין שניתן זמן רב קודם להגשת העתירה.

4.כפי שעולה מהעתירה ומהנספחים שצורפו לה, עניינה של העתירה בבקשה להקנות לעותרת, שאינה אזרחית או תושבת המדינה, מעמד בישראל מכוח חוק השבות, בעקבות הליך גיור שעברה לטענתה בבלגיה. הסמכות הייחודית לקיים ביקורת שיפוטית על החלטתו של משרד הפנים בדבר הקניית מעמד של אדם מכוח חוק השבות נתונה לבית משפט זה, ולא לבית המשפט המחוזי. עניין זה שונה בתכלית מבקשה של אדם שלו יש מעמד בישראל לשנות את פרטי הרישום בעניינו במרשם האוכלוסין. ואמנם, עתירות דומות שעניינן בקשה להקניית מעמד מכוח חוק השבות נדונו בבית משפט זה (ראו למשל מהעת האחרונה: בג"ץ 2154/12 ברוקס נ' משרד הפנים (4.2.2015); בג"ץ 3994/12 אספחו נ' משרד הפנים

(15.6.2015)).

5.סוף דבר: הבקשה שעניינה "בקשה להעברת דיון לבית המשפט המחוזי-מרכז" נדחית בזאת. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.