החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2929/08 ד"ר עליה ארסועלי נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · פסיקת הוצאות במחיקת עתירה לאחר מתן היתר כניסה ועבודהבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה מנהלית (בג"ץ)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה שהוגשה נגד סירוב להנפיק רישיון כניסה ועבודה בגדה המערבית. נקבע כי העתירה לא הוגשה לאחר מיצוי הליכים מול הרשות, ולא נמצא צידוק להגשתה במועד. לפיכך לא הוצדק חיוב המשיבים בהוצאות.

העובדות

העותרת, עובדת הנדרשת לרישיון כניסה ועבודה בגדה המערבית, עתרה לאחר שהרשויות סירבו להנפיק לה רישיון לעבודה אצל מעסיקיה. המשיבים טענו לדחייה על הסף בשל אי מיצוי הליכים, שכן לא הוגשה בקשה מתאימה לפני העתירה. לאחר שהועברה בקשה והמשיבים אישרו אותה, נמחקה העתירה והעניין נותר להכרעה בהוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים לאחר שנמחקה העתירה בעקבות אישור הבקשה לאשרת כניסה ועבודה?
  2. 2.האם הוגשה העתירה לאחר מיצוי הליכים מול הרשות המוסמכת, ובהתאם האם היה צידוק להגשתה במועד?

הלכות

  1. 1

    בבחינת פסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה יש לבחון האם היה צידוק בהגשתה, האם מוצו ההליכים מול הרשות, האם היה שיהוי, והאם עצם הגשת העתירה הניעה את הרשות להעניק את הסעד

    ״על פי הכללים בהלכה הפסוקה, יש לבדוק האם היה צידוק בהגשת העתירה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר לא הוכח כי העתירה הוגשה לאחר מיצוי הליכים, ולא נטען סייג לטענת אי מיצוי הליכים, אין עילה לחיוב המשיבים בהוצאות

    ״מן החומר שבתיק לא שוכנעתי כי העתירה הוגשה לאחר מיצוי הליכים מצד העותרות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מיצוי הליכים
  • צידוק בהגשת העתירה
  • שיהוי
  • פסיקת הוצאות
  • מחיקת עתירה
  • אשרת כניסה ועבודה
  • אל נסאסרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

2929/08 - ה'

בפני:

כבוד הרשמת גאולה לוין

העותרים:

1. ד"ר עליה ארסועלי

2. אוניברסיטת בירזית

3. עמותת ששא"ת נשים ומדיה

נ ג ד

המשיבים:

1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

2. משרד הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת.

1.

העתירה, שהוגשה ביום 31.3.2008, נסבה על סרובם של המשיבים להנפיק לעותרת 1 (להלן – העותרת ) רישיון כניסה ועבודה בגדה המערבית לצורך עבודתה אצל מעסיקיה, העותרים 2 ו-3. בתגובתם המקדמית לעתירה טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. נטען כי לצד הישראלי לא הועברה כל בקשה להארכת אשרת השהייה של העותרת עובר ליציאתה לחו"ל, ולאחר יציאתה לחו"ל, העותרת לא המציאה את המסמכים הנדרשים לשם בחינת בקשתה לקבלת אשרת כניסה.

2.

על רקע זה התבקשו העותרות, בהחלטתו של כב' השופט י' דנציגר (מיום 11.5.2008) להגיש את התייחסותן לטענת המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים. באת-כוח העותרות הודיעה בתגובה כי קיבלה (ביום 28.5.2008) מכתב מבאת-כוח המשיבים, בו התבקשה להעביר לרמ"ד תיאום בטחוני במפקדת התיאום והקישור בקשה לאשרת עבודה מסוג ב/1 עבור העותרת. בא-כוח העותרים ציינה כי פעלה בהתאם והעבירה את הבקשה, בצירוף המסמכים הנדרשים, לגורם האמור. ביום 8.7.2008 הוסיפה ועדכנה באת-כוח העותרים כי המשיבים אישרו את בקשתה של העותרת לאשרת כניסה ועבודה. משכך, ביקשו העותרות את מחיקת העתירה תוך שהן מותירות את עניין ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

3.

המשיבים סבורים כי אין מקום לפסיקת הוצאות, מאחר שהעתירה הוגשה בטרם מוצו ההליכים מול הרשות המוסמכת. המשיבים מדגישים כי בטרם הוגשה העתירה לא הועברה לצד הישראלי בקשה מתאימה ולא הומצאו המסמכים הנדרשים, על אף שהובהר לעותרות לא מעט פעמים כיצד עליהן לפעול על מנת שבקשתן תיבחן לגופה, בין היתר במכתב תשובה ל"קדם בג"צ". לטענתם, לא הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד המבוקש, אלא פנייתה של העותרת לגורמים הרלוונטיים בצירוף המסמכים הנדרשים, דרך פעולה שהיה עליה לנקוט בה עובר להגשת העתירה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק בכללותו ובשים לב לכללים שנקבעו בבג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. על פי הכללים בהלכה הפסוקה, יש לבדוק האם היה צידוק בהגשת העתירה; האם לא הזדרז העותר בפניה לבית המשפט ומיצה את כל האפשרויות הפתוחות בפניו ופעל כראוי אצל הרשויות המוסמכות; האם לא היה שיהוי בהגשת העתירה; והאם עצם הגשת העתירה היא שהניעה את המשיב לחזור בו מהחלטה קודמת שלו ולהעניק לעותר את הסעד המבוקש בעתירה. מן החומר שבתיק לא שוכנעתי כי העתירה הוגשה לאחר מיצוי הליכים מצד העותרות. בשום שלב של הדיון לא הסתייגו העותרות מטענות המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים. במצב דברים זה לא אוכל גם לקבוע כי נמצא צידוק בהגשת העתירה במועד בו הוגשה. לאור כל זאת, לא מצאתי עילה לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח תשרי

תשס"ט (27.10.2008).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 842/93

הלכות

  1. 1בבחינת פסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה יש לבחון האם היה צידוק בהגשתה, האם מוצו ההליכים מול הרשות, האם היה שיהוי, והאם עצם הגשת העתירה הניעה את הרשות להעניק את הסעד
  2. 2כאשר לא הוכח כי העתירה הוגשה לאחר מיצוי הליכים, ולא נטען סייג לטענת אי מיצוי הליכים, אין עילה לחיוב המשיבים בהוצאות