בג"ץ 2931/08 ולנטין גונצ'רוב נ. שר הפנים

השופט י' דנציגר:

זוהי עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למשיבים להתייצב וליתן טעם: מדוע לא תינתן לעותר אשרת עולה בהתאם לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות ) ואזרחות ישראלית בהתאם לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות ), מכוח היותו בן זוג של יהודיה; ומדוע לא יבוטל הסייג שב"נוהל קהילת הסובוטניקים" (להלן: הנוהל ) אשר לפיו איבדה אשת העותר את זכותה לעלות לישראל לפי חוק השבות.

הרקע העובדתי

1.

העותר, מר ולנטין גונצ'רוב, בעל דרכון רוסי, נשוי לגב' לובוב גונצ'רובה (להלן: הגב' גונצ'רובה או אשת העותר ), אשר לטענת העותר נולדה להורים יהודים שעלו לישראל בשנת 2005 על פי אשרת עולה, בהתאם לחוק השבות. העותר ואשתו הינם בני הכפר ויסוקי שברוסיה, בו התגוררו ומתגוררים בני הקבוצה המכונה "סובוטניקים". לטענת המשיבים, הגב' גונצ'רובה נמנית על קבוצת ה"סובוטניקים". העותר, לעומת זאת, על פי טענתו, הינו חסר דת.

2.

ביום 6.5.2004 הגישה אשת העותר בקשה לעלות לישראל, באמצעות הקונסוליה הישראלית במוסקבה, אך בקשתה סורבה, בנימוק שהיא נשואה לנוכרי. עקב דחיית בקשתה, הגישה אשת העותר בקשה לאשרת תייר לקונסוליה הישראלית במוסקבה, ובאמצעות אשרה זו נכנסה לישראל ביום 25.5.2005. אשרת התייר של הגב' גונצ'רובה הוארכה מפעם לפעם.

3.

ביום 21.2.2007 הגישה אשת העותר בקשה נוספת לקבלת מעמד בישראל כעולה, אך בקשתה נדחתה במכתבה של הלשכה האזורית - ירושלים של מינהל האוכלוסין במשיב 1 מיום 21.3.2007, אשר מן הראוי להביא את תוכנו:

"בתשובה לפנייתך מיום 21.02.2007 הריני להודיעך על פי נוהל קהילת הסובוטניקים רשאים לעלות לישראל על פי חוק השבות 4ב' כל עוד שמרו על המסגרת הקהילתית העדתית מאחר ונישאת לבן זוג שאיננו שייך לקהילת הסובוטניקים ולא שמרת על המסגרת בקשתך לעולה נדחתה ואיבדת את זכאותך לעליה.

סוגיית הנישואין המעורבים בקרב קהילה זו נמצאת בבדיקה. בשלב זה הוחלט לאשר את המשך שהייתך בישראל על פי רשיון ישיבה מסוג ב/2 (תייר)". [העדר סימני פיסוק במקור - י.ד.]

4.

פניותיה של הגב' גונצ'רובה למנהל מינהל האוכלוסין בבקשה לשינוי מעמדה בישראל הושבו ריקם. כיום שוהה אשת העותר בארץ מכוח אשרת תייר המוארכת מפעם לפעם ומכוח צו ביניים שניתן בהסכמה על ידי כבוד השופט א' רובינשטיין, ביום 2.8.2007, במסגרת בג"צ 5628/07

גונצ'רובה לובוב נ' שר הפנים .

5.

בג"צ 5628/07 הנ"ל עניינו עתירתה של אשת העותר אשר במסגרתה נתבקש צו על תנאי אשר יורה למשיבים להתייצב וליתן טעם: מדוע לא תינתן לגב' גונצ'רובה אשרת עולה בהתאם לחוק השבות ואזרחות ישראלית בהתאם לחוק האזרחות, וזאת מכוח היותה יהודיה; ומדוע לא יבוטל הסייג בנוהל "קהילת הסובוטניקים".

6.

ביום 2.1.2008 החליט שר הפנים, כי אין מקום לאשר את עליית הסובוטניקים לישראל מכוח חוק השבות, וזאת בהסתמך על חוות דעתו של הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר, וכן חוות דעת של שני רבנים נוספים, מהן עולה כי הסבוטניקים אינם יהודים. יצוין, כי בחוות דעתו של הרב הראשי צויין אמנם כי "אין לאשר את יהדותם" של הסבוטניקים, אך יחד עם זאת צויין בה כי "אין ספק שיש להם איזו זיקה ליהדות".

7.

ביום 25.3.2008 פנה העותר בבקשה לאשרת עולה, אך נמסר לו כי בקשתו תלויה בהכרעה לגבי מעמד אשתו. לטענת העותר, בא כוחו פנה למשיבים פעמים מספר בעל פה וכן בכתב בבקשה כי בטרם תינתן החלטה בעניינו של העותר, תינתן לו זכות שימוע מלאה, לרבות פגישה עם הרב הראשי לישראל ועם שר הפנים, אלא שפרקליטות המדינה התעלמה מן הבקשה.

טענות העותר

8.

העותר טוען כי אשתו והוריה הינם יהודים לכל דבר ושומרי מצוות. סבה של אשת העותר היה מוהל. עוד טוען העותר כי משך שנים רבות הכירה מדינת ישראל בבני הקהילה בויסוקי כיהודים לכל דבר.

9.

לטענת העותר, בעתירה שהוגשה בעניין מעמדה של אשת העותר (בג"צ 5628/07 הנזכר לעיל), התעלמה הפרקליטות מהעובדות החותכות לגבי יהדותם של בני משפחת העותר והפכה את העתירה, שלא לצורך, לדיון קולקטיבי בשאלת עולי ויסוקי.

לטענת העותר, בישראל מתגוררים כ-500 מעולי ויסוקי אשר הוכרו כעולים. משרד הפנים אף הכיר בשעתו באשת העותר כיהודיה, אך הוסף סייג, המנוגד לחוק השבות, ולפיו אישה מקהילת ויסוקי הנשואה לאיש נוכרי, לא תוכר כזכאית שבות.

10.

לטענת העותר, בגב' גונצ'רובה מתקיימים שני היסודות להגדרת הזהות היהודית שבסעיף 4ב לחוק השבות: "נולד לאם יהודיה" ו"אינו בן דת אחרת", והיא זכאית לאשרת עולה לפי החוק האמור. לטענתו, הסירוב ליתן לו ולאשתו אשרת עולה הוא בלתי חוקי בעליל שכן עמדת משרד הפנים חסרה בסיס כלשהו בחוק השבות.

11.

עוד מוסיף העותר, כי הנוהל לא פורסם בציבור ואף אם קיים נוהל כזה, הוא בלתי חוקי בעליל. חוק השבות מעניק מפורשות זכויות עולה גם לבני זוג של יהודים, במסגרת נישואי תערובת. לפיכך, לטענת העותר, אין יסוד לטענה השוללת מיהודי או יהודיה את זכאותו לעלייה בהתאם לחוק השבות בשל נישואין אזרחיים לנוכרי או לנוכריה. לטענת העותר, אין עילה חוקית להפלות לרעה את העותר ואשתו לעומת הוריה של אשת העותר ויתר בני משפחתה ולעומת יתר בני קהילת יהודי ויסוקי. לטענת העותר הוא ואשתו זכאים לממש את זכותם להשתקע בישראל ולקבל אשרת עולה.

12.

העותר טוען כי חוות דעתו של הרב הראשי לישראל אינה מחייבת מבחינת חוקי המדינה ובכל מקרה אינה יכולה לחול על העותר ואשתו. עוד סבור העותר כי חוות דעתו של הרב הראשי לישראל והחלטתו של שר הפנים פסולות מכמה טעמים, ובין היתר: אין שוללים זכות של אדם יהודי על שום מוצאו מעיירה מסוימת, ללא בירור אינדיבידואלי של הנתונים האישיים של הנוגע בדבר; אין שוללים זכותו של אדם שיהדותו כבר נקבעה על ידי שורה של אורגנים מטעם המדינה; אין שוללים את זכותו של אדם שכבר נקבעה יהדותו מבלי לקיים זכות טיעון ושימוע; שר הפנים אינו יכול ליתן החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית; אין להסתפק בחוות דעת של הרב הראשי ויש להקים ועדת מומחים ציבורית, כפי שנעשה בעבר בנוגע לקבוצות עולים שהתעוררו ספקות לגבי זכאותם לזכויות לפי חוק השבות; החלטת שר הפנים וחוות דעתו של הרב הראשי מתעלמות מהתפתחויות ותמורות חברתיות שהתרחשו בברית המועצות.

עמדת המשיבים

13.

לטענת המשיבים, שאלת מעמדו של העותר בישראל, הטוען לזכאות מכוח חוק השבות כבן הזוג של הגב' גונצ'רובה, תלויה, בין היתר, בהכרעה בשאלת זכאותה של אשת העותר לשבות. הכרעה בשאלה זו תלויה ועומדת בבג"צ 5628/07, אשר דיון בו נקבע ליום 5.10.2008. לאור זאת, עמדת המשיבים הינה כי דין העתירה להידחות על הסף, ולאחר הכרעה בבג"צ 5628/07 ובהתאם לתוצאות הליך זה, ייבחן עניינו של העותר מחדש.

דיון והכרעה

14.

כפי שפורט ברישא להחלטה זו, בעתירה מבוקש כי יינתן צו על תנאי לגבי שני עניינים: האחד, מדוע לא תינתן לעותר אשרת עולה בהתאם לחוק השבות ואזרחות ישראלית בהתאם לחוק האזרחות, מכוח היותו בן זוג של יהודיה; והשני, מדוע לא יבוטל הסייג שב"נוהל קהילת הסובוטניקים" אשר לפיו אשת העותר איבדה את זכותה לעלות לישראל לפי חוק השבות.

15.

ככל שעסקינן בסעד הראשון, דין העתירה להידחות על הסף, מהטעם שמדובר בעתירה מוקדמת. אין מחלוקת בין הצדדים כי שאלת זכאותה של הגב' גונצ'רובה לעלות ארצה מכוח חוק השבות תלויה ועומדת בבג"צ 5628/07. בנוסף, אין מחלוקת כי שאלת מעמדו של העותר בישראל תלויה בהכרעה בשאלת זכאותה של הגב' גונצ'רובה לעלות ארצה מכוח חוק השבות.

16.

אם ייקבע בעתירה האמורה כי הגב' גונצ'רובה זכאית לעלות ארצה מכוח חוק השבות, ייבחן מחדש מעמדו של העותר על ידי המשיבים, כפי שצויין בתגובתם; ואילו אם ייקבע בעתירה האמורה כי הגב' גונצ'רובה אינה זכאית לעלות ארצה מכוח חוק השבות, הרי ממילא, כפי הנראה, אין מחלוקת כי העותר אינו זכאי לעלות ארצה מכוח חוק השבות.

17.

בכל הנוגע לסעד השני, שעניינו הסייג שבנוהל, השולל את זכאותו של אדם שנישא למי שאינו מקהילת הסובוטניקים לעלות ארצה מכוח חוק השבות, הרי ששאלה זו תלויה ועומדת בבג"צ 5628/07, ואין מקום כי בית משפט זה יכריע בשתי עתירות נפרדות העוסקות בשאלה זהה ובאותן נסיבות (שהרי העותרים בשתי העתירות הן בעל ואישה). ככל שהעותר רואה טעם בכך, ביכולתו לבקש להצטרף כצד להליך בבג"צ 5628/07, בקשה שאיננו מביעים עמדה בקשר אליה.

18.

בנסיבות העניין, נדחית העתירה על הסף, ללא צו להוצאות.