בג"ץ 2946-23 בג"ץ 2946-23

1.העותר יליד 1995, תושב אלבירה, רמאללה, הורשע בעבר בעבירות ביטחוניות ונגזרו עליו עונשי מאסר ממושכים בפועל (לרבות הפעלת עונש מאסר מותנה מהרשעה קודמת). כמו כן, שהה העותר במעצר מנהלי בעבר. ביום 13.4.2022 נעצר העותר, ובמהלך מעצרו נמצאה מתחת למיטתו מחסנית עם כדורי תחמושת לנשק מסוג M16. ביום 17.4.2022 נחקר העותר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין; הסתה נגד מדינת ישראל ותמיכה בארגוני טרור; החזקה, סחר ושימוש בנשק ותחמושת בניגוד לחוק; וכניסה לישראל ללא היתר ופגיעה בביטחון האזור ופעילויות הצבא, אך הכחיש את המיוחס לו.

העותר שהה במעצר ימים שהוארך מפעם לפעם. ביום 27.4.2022 הוגש נגדו כתב אישום בעבירה של נשיאה, החזקה וייצור נשק, וביום 15.5.2022 בית המשפט הצבאי ביהודה הורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 26.6.2022 הורשע העותר על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של נשיאה, החזקה וייצור נשק, ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו, ומאסר על תנאי.

בתום מאסרו הפלילי של העותר, ונוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של שישה חודשים החל מיום 29.7.2022 ועד ליום 28.1.2023 (להלן: הצו הראשון). ביום 22.8.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון, לאחר שמצא שהחומר החסוי מבסס את החשדות כנגדו. ביום 26.12.2022 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

2.ביום 26.1.2023 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של שישה חודשים, החל מיום 28.1.2023 ועד ליום 27.7.2023. זאת, לאחר שהשתכנע כי מסוכנותו עומדת בעינה (להלן: הצו השני). ביום 2.2.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; וביום 22.3.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר, בקובעו כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית.

על כך נסבה העתירה דנן.

3.עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

4.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "פעיל חמאס; לו עיסוק באמל"ח; חשוד בפעילות ביטחונית; ידוע כי נכנס כשב"ח לישראל; ונוכחותו בשטח מסכנת את בטחון האזור".

5.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.