ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 295/98
בפני: כבוד השופט א' גולדברג
כבוד השופט א' מצא
כב' השופט י' גולדברג
העותרים : 1. יצחק אופמן
2. אברהם פורת
נגד
המשיבים : 1. פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
2.השופטת נירה לידסקי (משיבה פורמאלית)
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים: עו"ד ע' מנור
פ ס ק - ד י ן
השופט א' מצא:
העותרים עומדים לדין לפני בית משפט השלום, בעבירות לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח1968-, ומשפטם מתנהל והולך. הם טוענים כנגד אופן ניהול המשפט על ידי התביעה. לטענתם, התביעה שוללת מהם את זכותם למשפט הוגן. מנימוקי העתירה עולה כי עדי התביעה נחקרו על ידי הרשות לניירות ערך, ותוכן הודעותיהם הועבר לסניגורים. ואולם לקראת העדתם בבית המשפט רואיינו העדים על ידי התביעה, וכתוצאה מכך עלו עובדות נוספות, אשר הועברו לידיעת הסניגורים בהודעות משלימות.
העותרים טוענים כי נוהל זה, שבו מועברות הודעות משלימות של עדים זמן קצר לפני העדתם במשפט, מקשה על ניהול הגנתם. קו ההגנה הותאם למסכת העובדתית שעלתה מן הראיות. הגשת הודעות משלימות של עדים מעוררת צורך להתאים את קו ההגנה לעובדות חדשות שנתגלו, ומהלכים כאלה מכבידים על ניהול ההגנה.
דין העתירה להידחות. מן האמור בעתירה נובע כי סניגורי העותרים הלינו בפני בית המשפט שלדיון על ההכבדה שנגרמה להם על-ידי מהלכיה של התביעה. השופטת המלומדת התייחסה לטענותיהם בהחלטה מקיפה ומנומקת. בהחלטתה הכירה בזכות התביעה לראיין את עדיה בטרם יעלו על דוכן העדים, ובמסגרת זו "אף לברר פה ושם דברים, העולים באופן טבעי במהלך ראיון העד". עם זאת קיבלה את עמדת הסניגורים, כי "לא נכון לראיין ולרענן זכרונו של עד באופן שהתוצאה תהא ראיה חדשה אשר לא היתה בידיעת הנאשמים לאחר הגשת כתב האישום נגדם". בהתחשב בכך שהמשפט לא הגיע לשלב שבו הובאו לידיעת בית המשפט רוב ראיות התביעה, התקשתה השופטת "לקבוע עד כמה, אם בכלל, גלשה התביעה מן המותר". עם זאת העירה, כי "לוקחת התביעה על עצמה סיכון במעשה ההשלמות, שכן יכול הדבר לפגוע במשקל עדותם של אותם עדים". במסגרת הנחיותיה ביחס להמשך המשפט ציינה כי תוספת דברים מהותיים מפי עד, שהסניגורים לא יכלו לעמוד עליהם מתוך הודעתו המקורית של העד, עשויה להעמיד להם טעם להתנגד להשמעת העדות וכי אם תבוא התנגדות כזאת מצד הסניגורים, תדון בה לגופה.
הכלל הוא שבית משפט זה אינו מתערב בהחלטות ביניים בהליך פלילי אלא בהתקיים נסיבות יוצאות דופן. כלל זה יפה גם לעניינם של העותרים. כעולה מהחלטת השופטת, שדנה בטרוניית העותרים, היא התייחסה לטענותיהם בכובד ראש והינחתה את הצדדים כיצד עליהם לנהוג מכאן ואילך. גם לחששם של העותרים, שמא תמשיך התביעה לנהוג בדרך עליה הלינו, ניתן בהחלטת השופטת מענה ישיר ומספק.
העתירה נדחית.
ניתנה היום, כב' בטבת תשנ"ח (20.1.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98002950.
F02