בג"ץ 2959/21 ח'אלד סמיח דראגמה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

הערנו הערות אחדות במהלך הדיון ועם סיומו, גם המלצנו; המלצתנו נתקבלה.

רשמנו לפנינו את האמור בפסקאות 46 ו-47 לתגובת המשיבים 5-1 כדלקמן:

"[...] הגם שלעותר זיקה מסוימת למבנה הח'אן, אין זה מצב הדברים בכל הנוגע למעיין ושביל הגישה אליו באתר. על כן, לצד זאת שכוחות הביטחון פועלים כדי למנוע כניסה לחלקים בהם מתגורר העותר במבנה, אין באפשרות העותר למנוע את הכניסה לחלקים אחרים באתר כגון המעיין ושביל הגישה אליו. ודוק, בעלות בקרקע אינה מהווה בעלות בעתיקות. כך שאף אם היה ניתן לראות בעותר כבעלים של המקרקעין, ולא כך היא, הדבר אינו משמש הסמכה לפגוע באתר ובעתיקות.

[...] בהתייחס לטענה הפרטנית שמעלה העותר בעתירתו, לפיה קצין מטעם המנהל האזרחי הודיע לו כי הוחלט לפנותו משטח המבנה, וכי נציגים של המנהל האזרחי הורו לו לפנות את רכבו מאחר והוא חסם את הכניסה למבנה וכי בכוונתם להתחיל עבודות של פריצת דרך במקרקעין בכדי שמבקרים יוכלו להיכנס, הרי שאירועים אלו אינם מוכרים למשיבים, וממילא לא צורפה לעתירה כל ראיה לביסוס הנטען .

[...] נכון לעת הנוכחית, המשיבים לא קיבלו כל החלטה מנהלית הנוגעת לאתר או למעמדו של העותר במבנה האתר ושהותו שם".

ככל שירצה העותר לבצע פעולות בינוי בשטחו, כי אז עליו להגיש בקשה להיתר בניה כדין, בקשה לקמ"ט ארכיאולוגיה, ובקשותיו יבחנו כדין.

כמוסכם, נדחית העתירה בזאת, בלי צו להוצאות, תוך שמירת זכויות הצדדים וטענותיהם.