בג"ץ 296/00 סלימאן וליד נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בב"ש 1065/2000 מיום 11.1.00 שניתנה על ידי כבוד הנשיא אברמוביץ, לפיה דחה מתן ההחלטה בערר ליום 13.1.2000.

2.נוכח דחיפות הענין קבעתי את הדיון לתאריך 12.1.2000, הוא המועד המוקדם ביותר לפני התאריך 13.1.2000. באי כוח הצדדים הגישו לבית המשפט הודעה מוסכמת לפיה הסכימו שבית המשפט לא ידון בתאריך 12.1.2000 בערר, ובקשו לבטל המועד.

מהודעה זו אני מסיק כי באי כוח הצדדים מסכימים שבית המשפט ידון בערר בהעדרם.

3.באי כוח הצדדים בקשו לקבוע כי בנסיבות הענין מן הראוי היה שבית המשפט המחוזי יתן החלטתו בסמוך למועד הדיון, ועוד בקשו, שבית המשפט יורה לבית המשפט המחוזי לתת החלטתו עד מחר, ה12.1.2000- בשעה 11:00.

4.מסכים אני כי במקרים דחופים כגון דא, וכאשר לפנינו מעצר לימים ספורים בלבד, מן הראוי כי בית משפט יתן החלטתו סמוך למועד הדיון, וזאת על מנת שלא לסכל מטרת החוק או לייתר את הדיון בערר על מעצר שכל מטרתו, היא בחינת החלטתו של בית המשפט קמא לעצור את העורר.

5.נוכח החלטת הנשיא אברמוביץ שם נימק את דחית הדיון תוך שציין "הואיל ועלי לנסוע לירושלים לבית המשפט העליון ואחזור הביתה לאחר חצות, אין באפשרותי לתת החלטה מחר הואיל ויש צורך לעיין במכלול החומר שהוגש בפני ולפיכך ההחלטה תינתן ביום 13.1.2000", לא מצאתי סיבה להתערב ואני דוחה הערר.