החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2965/00 מדינת ישראל נ. עמית כהן

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשת המדינה להארכת מעצר עד תום ההליכים בערר לבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי לאחר תשעה חודשים מהגשת כתב האישום, והתארכות המשפט שלא באשמת הנאשם, אין להיעתר לבקשת המדינה להארכת מעצר בתשעים ימים כמות שהיא. המשיב יישאר במעצר עד לבחינת חלופה בבית המשפט המחוזי עד 10.5.2000, ואם לא תימצא חלופה, למשך 60 ימים או עד מתן פסק הדין. התוצאה: התקבל בחלקו.

העובדות

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי ונהיגה בזמן פסילה. הוא נעצר עד תום המשפט מאז אוגוסט 1999, ובקשות לעיון חוזר במעצר נדחו. שמיעת הראיות החלה רק במרץ 2000 לאחר ביטול ישיבות שלא באשמתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על המשך מעצרו של המשיב עד תום משפטו למשך תשעים ימים נוספים לאחר שחלפו תשעה חודשים מהגשת כתב האישום ומשנשמעו הוכחות במשפט רק בישיבה אחת?
  2. 2.האם יש לאזן בין זכות המשיב לחרות טרם ההרשעה לבין השיקולים שביסוד המעצר כשההליך התארך שלא באשמתו?

הלכות

  1. 1

    משך ההליך הממושך והתארכות המשפט שלא באשמת הנאשם משנים את האיזון בין זכות החירות לבין שיקולי המעצר, ומונעים היעתרות לבקשת המדינה כמות שהיא.

    ״משבאים לאזן היום בין זכותו של המשיב לחרות טרם ההרשעה לבין השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כשלא ניתן להיעתר לבקשה כמות שהיא, יש להגביל את תקופת המעצר לתקופה קצרה יותר ולאפשר בחינת חלופת מעצר.

    ״אם לא תמצא חלופה כזו יש להגביל את תקופת מעצרו ל60- ימים נוספים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיון חוזר
  • חלופת מעצר
  • שלא באשמתו
  • תסקיר מעצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ 2965/00

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המ

בקשת:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

עמית כהן

בקשה

להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים

לפי

סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות

אכיפה-מעצרים), שתנ"ו1996-

בת.פ.

266/99 בבית המשפט המחוזי

בחיפה

תאריך

הישיבה: כה' בניסן תש"ס (30.4.2000)

בשם

המבקשת: עו"ד רחל מטר

בשם

המשיב: עו"ד משה גלעד

החלטה

המשיב עומד לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה. כתב האישום שהוגש נגדו ביום 30.7.99 מייחס לו עבירות של החזקת סם שלא בשימוש עצמי ונהיגה בזמן פסילה. על פי הכתוב בכתב האישום נתפס המשיב ביום 20.7.99 נוהג ברכב בהיותו פסול מהחזיק ברשיון נהיגה. השוטרים שעצרו אותו מצאו בכיסיו 300 כדורים מסוג אקסטזי ומתחת לשטיח שליד מושב הנהג נמצאה שקית ובה 0.0714 גרם קוקאין. עם הגשת כתב האישום ביקשה התביעה מבית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של המשיב עד תום משפטו. בית המשפט נעתר לבקשה. ביום 23.12.99 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר במעצרו מן הטעם ששהותו במעצר מחמירה את מצב בריאותו בהיותו חולה סוכרת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וערר שהוגש על ההחלטה בבית המשפט העליון נדחה אף הוא.

ביום 16.1.2000 שב המשיב לבקש עיון חוזר במעצרו בשל התמשכות משפטו. הבקשה נדחתה וערר שהוגש על ההחלטה נדחה ביום 27.3.2000, לאחר שהוגש תסקיר מעצר בעניינו ומשצוין בתסקיר כי החלופה שהוצעה על ידי העורר אין בה כדי להפיג את החשש ממסוכנותו.

בינתיים חלפו תשעה חודשים מאז הוגש כתב האישום כנגד המשיב והיום מבקשת המדינה להורות על מעצרו בתשעים ימים נוספים. בבקשתה מציינת המדינה כי משפטו של המשיב התארך מעל ומעבר לנדרש שלא באשמתו אולם היא סבורה כי יש להביא בחשבון ההחלטה את טיב המעשים המיוחסים למשיב ואת עברו הפלילי המכביד.

עיון בבקשת המדינה מלמד כי אף שהמשיב נעצר עד תום משפטו עוד ביום 5.8.99 החלה שמיעת הראיות רק ביום 28.3.2000 וזאת בשל שכל הישיבות שנקבעו קודם לכן בוטלו שלא באשמתו של המשיב. אכן, בהחלטה שניתנה בבית משפט זה, ביום 27.2.2000, נדחה הערר שהגיש המשיב כנגד ההחלטה שלא לשחררו בערובה אולם בית המשפט העיר כי יש לקוות שניתן יהיה לסיים את שמיעת המשפט ביום 28.3.2000. המשפט לא נסתיים והמשך הדיון נדחה ליום 24.5.2000.

משבאים לאזן היום בין זכותו של המשיב לחרות טרם ההרשעה לבין השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה, לקיים את משפטו בעודו עצור, נראה כי היום, לאחר שחלפו תשעה חודשים מיום שהוגש כתב האישום נגדו, ומשלא נתקיימה במשפטו אלא ישיבה אחת לשמיעת ההוכחות משתנה המאזן עד שאין עוד להיעתר לבקשת המדינה כמות שהיא.

הסניגור מציע היום כי המשיב ישאר במעצר עד אשר תוצע חלופה מתאימה אחרת שתבטיח את מטרות המעצר ונראה לי כי ראוי לאמץ הצעה זו. אם לא תמצא חלופה כזו יש להגביל את תקופת מעצרו ל60- ימים נוספים.

המשיב ייעצר למשך 60 ימים מהיום אולם עניינו ידון בהקדם, ולא יאוחר מאשר ביום 10.5.2000, לפני בית המשפט המחוזי בחיפה על מנת שתובא בפניו הצעה לחלופת מעצר מתאימה. אם תימצא חלופה כזו יקבע בית המשפט המחוזי את תנאי השחרור בערובה ואת תנאי השחרור, והמשיב ישוחרר בהתאם.

לא תוצע חלופה כאמור ישאר המשיב במעצר למשך 60 ימים מהיום או עד ליום מתן פסק הדין במשפטו - הכל לפי המוקדם יותר.

ניתנה היום, כה' בניסן תש"ס (30.4.2000).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00029650.

W02

/אמ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשפ 2965/00

הלכות

  1. 1משך ההליך הממושך והתארכות המשפט שלא באשמת הנאשם משנים את האיזון בין זכות החירות לבין שיקולי המעצר, ומונעים היעתרות לבקשת המדינה כמות שהיא.
  2. 2כשלא ניתן להיעתר לבקשה כמות שהיא, יש להגביל את תקופת המעצר לתקופה קצרה יותר ולאפשר בחינת חלופת מעצר.