בג"ץ 2994/02 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בטבריה (כב' השופטת א' בוהדנה) מיום 26.3.02, שלא לפסול עצמה מלדון בתמ"ש 1452/00.

1.בין בעלי הדין מתנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה. הליכים אלה מצויים בשלב מתקדם, כאשר בחלק מן הנושאים העומדים לדיון הוגשו ראיות ונקבע סדר הגשת סיכומי הצדדים. ביום 3.3.02 הגיש המערער בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק. בבקשת הפסילה טען המערער כי אחותו, שהינה טוענת רבנית, ואשר ליוותה את המערער באחת מן הישיבות שהתקיימו, מקורבת אישית לשופטת. את טענתו ביסס המערער על כך שבמהלך הדיון מיום 11.2.02, פנתה אליו השופטת בשאלה כיצד אשתו - המשיבה - מסתדרת עם כל משפחתו והוא אינו מסתדר עמה. המערער סבור כי אחותו ספרה לשופטת על פרטי היחסים ביניהם, וטען כי בן אחיו סיפר לו כי שמע את אחותו אומרת כי היא חברה של השופטת וכי "הכל יהיה בסדר". כן טען המערער, כי באחד הדיונים הוכנסה הודעה לשופטת לפיה בשעה 16:00 מתקיימת אזכרה לאביו של המערער. לטענת המערער, ההודעה נכתבה על ידי אחותו שביקשה לרמוז לשופטת בעקיפין כי היא רוצה לדבר עמה לפני האזכרה. המערער טען כי עובדות אלו בהצטרפם ליחס העוין שגילתה כלפיו השופטת במהלך הדיון ולכך שפרוטוקול הדיון אינו משקף את כל הטענות שהועלו על ידו, מבססים חשש ממשי למשוא פנים. עוד טען המערער, כי בית המשפט לא התיר לו להשמיע עד שלא הגיש תצהיר לבית המשפט. המשיבה התנגדה לבקשת הפסילה בטענה כי מדובר בהשערות בלבד של המערער בדבר היחסים בין אחותו לבין השופטת, אשר אין להן בסיס במציאות, ואין בהן כדי להקים עילת פסילה.

2.בית המשפט, בהחלטתו מיום 26.3.02, דחה את בקשת הפסילה, בקובעו כי אין ולא היה כל קשר חברתי בינו לבין אחותו של המערער, שאף כלפיה יש למערער ככל הנראה טענות. בית המשפט ציין כי התיר לאחותו של המערער להופיע עם המערער באחת הישיבות מתוך תקווה שאם יהיה מלווה באחותו המכירה את כל הנפשות הפועלות, יתכן וניתן יהיה להוביל את צדדים להסכמות, אך למרבה הצער התבדה.

3.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. בערעורו חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסילה ומשיג על קביעת השופטת בעניין קשריה עם אחותו. המערער טוען כי העובדה שההחלטה בבקשת הפסילה ניתנה כשלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה, וכן העובדה כי בית המשפט ביקש את תגובת המשיבה לבקשה, מעלות ספק באשר לאמיתות קביעתה של השופטת בדבר העדר קשר עם אחותו של המערער. כן טוען המערער, כי השופטת הכחישה באופן גורף את הקשר עם אחותו של המערער, מבלי שהתייחסה לטענותיו לגופן ומבלי שנתנה הסבר לתמיהות העולות מהן.

4.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. כאמור, בית המשפט הכחיש בהחלטתו קיומו של קשר אישי בינו לבין אחותו של המערער. הלכה היא כי כאשר בית המשפט אינו מקבל את גרסתו העובדתית של המבקש בבקשת פסילה, באשר לעובדות שבבסיס הבקשה, מוטל על המערער נטל כבד להוכיח כי טעה בכך בית המשפט (ע"פ 344/99 זאב בשן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המערער, במקרה דנן, לא עמד בנטל זה. טענותיו של המערער בדבר קיומו של קשר אישי בין אחותו לבין השופטת מבוססות על השערות בלבד, והמערער לא הציג תשתית ראייתית אובייקטיבית שיש בה לבסס קיומו של קשר זה. ודאי הוא כי אין בעובדה שהחלטת השופטת ניתנה כשלושה שבועות לאחר הגשת הבקשה, ולאחר קבלת תשובת המשיבה, כדי להעיד על קיומו של קשר כאמור, כפי שטוען המערער. יתר על כן, המערער אף לא הוכיח כי יש בקשר הנטען בין השופטת לבין אחותו - אם אכן קיים קשר מסוג כלשהו - כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. הלכה היא, כי אין די בתחושות סובייקטיביות של מי מן הצדדים וכי יש צורך בחשש ממשי המבוסס על נסיבות אובייקטיביות כדי להקים עילת פסלות (ראו למשל: ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל פ"ד לט(1) 446, 558[א]; ע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים בע"מ ואח' (לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(3) 758, 760). "השאלה שיש לשאול היא... אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור"" (ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם)). בנסיבות העניין לא הצליח המערער לבסס חשש זה.

5.אשר לטענת המערער כי בית המשפט לא התיר לו להשמיע עדות של עד מטעמו, הרי שמדובר בהחלטה דיונית שהדרך לתקיפתה היא בהליך הערעור ולא בדרך של הגשת בקשת פסלות וערעור פסלות (ראו למשל: ע"א 2374/96 לופטין יצחק נ' מוניק נועם (לא פורסם); ע"א 2998/96 פיקנטי נ' כב' השופט אפרים שלו ו2- אח' (לא פורסם); ע"א 2212/96 חוסין מוסא ח. פלאח נ' חמדיה קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ (לא פורסם); ע"א 2849/96

מחצבות כפר גלעדי - שותפות מוגבלת נ' צ. סימון בע"מ (לא פורסם); ע"א 2183/96 שלמה שרון ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ נוה מגן (לא פורסם)). כך גם אם סבור המערער כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את מכלול טענותיו בדיון, הוא רשאי להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול, אך אין המדובר בעילת פסלות (ראו: ע"א 7764/00 עזרא עלימה נ' יחזקאל עלימה (לא פורסם)).

מטעמים אלה, הערעור נדחה.