בג"ץ 2996/02 דוד כבירי נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון במסגרת הערעור שבכותרת.

אין הבקשה מניחה את התשתית הנדרשת לשם קבלת הפטור המבוקש. לבקשה לא צורף כל תיעוד בדבר חשבונות הבנק של המבקש. לא נמסרו בה פרטים כלשהם על נכסיו של המבקש, למעט אמירה סתמית לפיה הוא חסר אמצעים. לא הוברר מה מצבו המשפחתי של המבקש, ומה יכולתו להעזר באחרים לצורך גיוס כספי הערבון. זאת ועוד, המבקש מיוצג בידי עורך דין, ומכך עולה לכאורה כי בידו לממן את ייצוגו המשפטי. עובדה זו אינה מתיישבת עם טענתו להעדר יכולת להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיב.

אשר לסיכויי ההליך, הרי שבעיקרו תוקף הערעור ממצאים בעובדה של בית משפט קמא, אשר קבע, בין השאר, כי המערער לא הוכיח כנדרש את נזקו. לעניין זה לא נתן בית המשפט אמון בגירסת המערער, ולכאורה אין בערעור טענות ממשיות, במידה מספקת לשם מתן הפטור המבוקש, כנגד הכרעה זו.

עם זאת, יש להביא בחשבון, בקביעת סכום הערבון, את העובדה שהמשיב הוא תאגיד בנקאי. אף כי אין בכך כדי לשלול את זכותו של המשיב לכך שהמערער יערוב להוצאותיו, הרי שיש במעמדו כדי להצדיק התחשבות בבעל הדין שכנגד, וזו מוצאת את ביטויה אף בסכום הערבון. לכן, ניתן להפחית במידה מסויימת את סכום הערבון בו חוייב המערער.

סוף דבר, אני מורה כי המערער יפקיד ערבון בסך של 15,000 ₪ להבטחת הוצאותיו של המשיב. הערבון יופקד תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. לא יופקד הערבון במועד, יידחה הערעור, בלא צורך בהתראה או הליך נוספים.