בג"ץ 3011-23 בג"ץ 3011-23

השופט י' אלרון:

1.בעתירה שלפנינו התבקשו מספר סעדים הנסובים כולם על החלטת שרת הפנים דאז לחתום על צו להקמת המועצה המקומית צור הדסה (להלן: המועצה) – ובפרט על השלכותיה הכלכליות.

2.העתירה הוגשה טרם הקמת המועצה ובאותה העת הייתה תלויה ועומדת עתירה קודמת של העותר – בג"ץ 6924/22 (להלן: העתירה הראשונה). במסגרת העתירה הראשונה ניתן צו ביניים שלפיו: "עד למתן החלטה אחרת תימנע המשיבה 1 לחתום על הקמת מועצה מקומית צור הדסה ועל תקנות המועצה המקומית צור הדסה, ופרסומם של מסמכים אלה ברשומות; כמו כן, ניתן צו ביניים שלפיו, עד למתן החלטה אחרת יימנעו המשיבים למנות מועצה מקומית ראשונה ליישוב צור הדסה". בפסק דין מיום 21.5.2023, נדחתה העתירה הראשונה, תוך שצוין:

"במהלך הדיון פנינו אל באת-כוח המדינה וביקשנו לברר האם ניתן לתת מענה לחשש שהקמת המועצה המקומית לא תהיה מלווה בבחינה מהירה דיה של סוגית חלוקת ההכנסות. במענה לכך ולאחר התייעצות הצהירה באת-כוח המדינה כי 'מיד בסמוך לאחר חתימת שר הפנים על צו להקמת המועצה המקומית צור הדסה יורחב צו המינוי של הוועדה הגיאוגרפית לבחינת חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה. הוועדה הגיאוגרפית תגיש המלצותיה בתוך עשרה חודשים מיום הרחבת כתב המינוי כאמור'" (שם, בפסקה 9).

3.לאחר פסק הדין, שר הפנים חתם ביום 22.5.2023 על צו להקמת המועצה המקומית וגריעתה של צור הדסה מהמועצה האזורית מטה יהודה. יוצא אפוא, שחלק ניכר מהעתירה שלפנינו התייתר והתשתית העובדתית שבבסיסה אינה עדכנית. מכאן, שהעתירה במתכונתה זו אינה רלוונטית ודינה להידחות. זאת, אף מבלי להידרש לטענת המשיבים כי מדובר היה בעתירה מוקדמת מלכתחילה.

4.משהעותר נדרש לעדכן האם בנסיבות אלו הוא עומד על עתירתו במתכונתה הנוכחית, הודיע כי הוא עומד על העתירה עד לחתימת שר הפנים על כתב המינוי המתוקן כאמור בפסק הדין בעתירה הראשונה. איננו רואים לעשות כן – אין מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת על מנת לפקח, כביכול, על כך שמשיבי המדינה יבצעו את שהתחייבו. ממילא, כפי שניתן ללמוד גם מתגובתם האחרונה של משיבי המדינה, הם אינם מתנערים מאותה התחייבות.

5.אשר על כן, העתירה נדחית. הבקשה להוספת עמותת "תושבים למען צור הדסה" כעותרת מתייתרת.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות. מובן, כי טענות הצדדים שמורות ביחס להחלטות עתידיות שיתקבלו.