בג"ץ 3020/99 זאב אטלס נ. רות מיזלס

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט ח' פורת), אשר דחה את בקשתו לערער על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט ג' גרמן), אשר האריך את תוקפו של צו מניעה זמני להרחקתו מביתו, עד תום ההליכים בתביעת מזונות בינו לבין אשתו, המשיבה כאן.

בפני בקשתו לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

תנאי למתן הפטור מאגרה הוא, כי ההליך יגלה עילה. לשם מתן פטור מערבון יש להראות כי סיכויי ההליך טובים.

במקרה זה, מדובר בשאלה עובדתית בעיקרה. בית המשפט בערכאה הראשונה התרשם מעדויותיהם ומתצהיריהם של שני הצדדים בדבר האירועים שבמחלוקת, ועל כך ביסס את החלטתו. בית המשפט המחוזי מצא כי ההחלטה היתה סבירה ומבוססת בראיות וכי אין הצדקה להתערב בה. בנסיבות אלו, הסיכוי שבית המשפט של הערכאה השלישית ימצא לנכון להתערב בעניין, קלוש ביותר. זאת, במיוחד בהתחשב במדיניות הכללית המצומצמת במתן רשות ערעור, כמפורט ברע"א 103/82, חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.

נוכח מסקנה זו אין לפטור את המבקש מהפקדת ערבון.

אשר לבקשה לפטור מאגרה: על אף מסקנתי בדבר סיכויי הערעור, אני סבורה כי המבקש עומד במבחן המקל יותר של היות ההליך מגלה עילה. אולם, תנאי נוסף למתן פטור מאגרה הוא חוסר יכולתי הכלכלית של המבקש לעמוד בתשלום האגרה.

מתצהיר המבקש ומתגובת המשיבה נראה לי, כי אף שהמבקש מוגבל כיום בכושר השתכרותו וככל הנראה אינו עובד, הרי עומדים לרשותו מקורות אחרים כלשהם. על כך יעידו, בין היתר, רכישת דירת המגורים היקרה, אשר המבקש טוען כי הוא שנשא במרבית עלותה, הלוואה של 50,000 ש"ח שנתן לאחר, כאמור בכתב התביעה שהגיש נגד מעסיקיו לשעבר, וניהול המשפטים נגד המשיבה, כשהוא מיוצג על ידי עורך-דין.

גם אם הוצאות אלו לא מומנו על ידי המבקש מהכנסותיו שלו, אלא תוך היעזרות בקרובי משפחה או חברים, אין סיבה שלא יפנה לאותם מקורות גם לצורך כיסוי הוצאות הליך זה.

התוצאה היא, איפוא, שאין מקום לפטור את המבקש מתשלום האגרה ומהפקדת הערבון. עם זאת, בהתחשב במגבלותיו הרפואיות ובכך שעליו לדאוג לעצמו למקום מגורים, אני מפחיתה את סכום האגרה והערבון למחצית, כך שהמבקש ישלם מחצית האגרה ויפקיד ערבון בסך 5,000 ש"ח. כל זאת - תוך שלושים יום ממועד המצאת החלטה זו.