פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
3022/12 - ו'
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
העותרת:
נוה בנין חברה לבנין בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. משרד הפנים
בקשת העותרת לפסיקת הוצאות מיום
15.1.2013; תגובת המשיבים לבקשה מיום 24.1.2013
בשם העותרת:
עו"ד מירב משען
בשם המשיבים:
עו"ד נחי בן אור
החלטה
1.
ביום 16.4.2012 עתרה העותרת לחייב את שר הפנים - המשיב 1 - ליתן החלטה בערר, שהגישה כשנה וחצי קודם לכן (ביום 5.12.2010), נגד החלטת הממונה על לשכת התכנון המחוזית-מחוז מרכז (להלן הממונה על המחוז). הדיון בעתירה נקבע ליום 17.1.2013 וביום 14.1.2013, שלושה ימים בלבד לפני מועד הדיון, הגישו המשיבים תגובה משלימה מטעמם אליה צורפה החלטת שר הפנים מאותו היום הדוחה את הערר. המשיבים טענו כי משניתנה ההחלטה בערר התייתרה העתירה ודינה להימחק. העותרת מצידה הסכימה למחיקת העתירה בנסיבות שנוצרו, אך עמדה על פסיקת הוצאות לזכותה וטענה כי אילו לא הוגשה העתירה היה המשיב 1 ממשיך לעכב את מתן ההחלטה בערר.
2.
הצדק בעניין זה עם העותרת. מיום הגשת הערר ועד הגשת העתירה חלפו כשישה עשר חודשים בלא שניתנה החלטת המשיב 1 בערר, ואין בפי המשיבים הסבר כלשהו המצדיק את העיכוב האמור במתן ההחלטה. אם לא די בכך חלפו מאז הגשת העתירה כתשעה חודשים נוספים בלא שניתנה החלטה בערר וזו ניתנה ימים ספורים בלבד טרם הדיון שנקבע בעתירה ליום 17.1.2013. בהחלטתו אימץ המשיב 1, ככתבה, את החלטת הממונה על המחוז ועובדה זו מוסיפה תמיהה באשר לפרק הזמן העולה על שנתיים ימים שנדרש למשיב 1 ליתן את החלטתו. התנהלותם של המשיבים המתוארת לעיל גרמה להשחתת זמן ומשאבים הן של העותרת הן של בית המשפט ועל כן היא מצדיקה פסיקת הוצאות. תגובת המשיבים לעניין ההוצאות אין בה כדי לשנות ממסקנה זו.
3.
בהמשך לפסק-דיננו מיום 15.1.2013 אנו מחייבים, אפוא, את המשיבים לשלם לעותרת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 8,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ט"ז בשבט התשע"ג (27.1.2013).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט