פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
3030/08 - ג'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
העותרים:
1. עופר וינקלר
2. ירון וינקלר
נ ג ד
המשיבה:
משטרת ישראל - המטה הארצי
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם העותרים. עניינה של העתירה (מיום 2.4.08) בבקשת העותרים, כי יינתן "מידע בסיסי אודות מעמדם" בחקירה שניהלה המשיבה, משטרת ישראל, חקירה אשר נפתחה עקב מכתבה של עורכת-דין, ב"כ של צד הנמצא בסכסוך אזרחי עם העותרים. בתגובתה המקדמית מיום 29.5.08, טענה המשיבה כי בקשת העותרים הינה, למעשה, בקשה לקבלת מידע העולה כדי עיון בחומר חקירה, וכי לא קמה להם זכות לכך. יחד עם זאת, הוסיפה המשיבה מידע כללי לעניין סטאטוס הטיפול בתיק. נוכח תגובה זו הגישו העותרים ביום 23.6.08 בקשה למחיקת העתירה תוך חיוב המשיבה בהוצאותיהם. בעקבותיה, החלטתי ביום 25.6.08 על מחיקת העתירה. נותר עניין ההוצאות.
2.
העותרים טוענים כי יש לחייב את המשיבה בהוצאותיהם בגין עתירה זו. לטענתם, "השתיקה של המשיבה ייסרה את העותרים חודשים ארוכים ואף אילצה אותם להגיש עתירה שעלויותיה אינן נמוכות". המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בבסיס החלטתה, עליה נסובה עתירה זו, עמד טעם ענייני, הנובע מהוראות החוק. כמו-כן, טוענת המשיבה, כי לעותרים לא ניתן הסעד אותו ביקשו, והגשת העתירה לא שינתה את החלטת המשיבה קודם לעתירה, לפיה אין לעותרים זכות לקבל מידע בסיסי, שכמוהו כעיון בחומר החקירה. אשר לטענת העותרים לפיה המשיבה "שתקה" וסירבה להשיב לפניותיהם, טוענת המשיבה כי עוד קודם להגשת העתירה זכו העותרים למענה לפניותיהם.
3.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות בהליך זה, להידחות. הכללים לעניין חיוב בעל דין בהוצאות נקבעו בפסיקה (ראו בג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, (1993)). על פי כללים אלו יש לבחון האם היה צידוק בהגשת העתירה, האם לא הזדרז העותר בפניה לבית המשפט ומיצה הליכים, האם היה שיהוי בהגשת העתירה, והאם עצם הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד. במקרה דנן, על אף הסתפקות העותרים בתגובה המקדמית של המשיבה, אין בה, לכשעצמה, בכדי להוות את הסעד אותו ביקשו בעתירתם. המשיבה לא שינתה את עמדתה כפי שגובשה טרם הגשת העתירה בנוגע לזכות העותרים ביחס לחומר החקירה שהתנהלה בעניינם. לפיכך, הגשת העתירה לא הובילה לקבלת הסעד המבוקש. זאת ועוד: עוד טרם הגשת העתירה זכו העותרים לקבל מענה באשר לסטטוס הטיפול בתיק החקירה כעולה מנספחים ב-ד לעתירה. אין אפוא בנסיבות המקרה משום נסיבות בהן עצם הגשת העתירה הובילה לקבלת מענה שלא היה ניתן באופן אחר.
4.
התוצאה היא, כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
ניתנה היום, ט' באלול תשס"ח
(9.9.2008).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם