החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3037/13 הנא אסמאעיל נ. המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · פסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירהבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון פסק הוצאות לטובת העותרות לאחר שהעתירה נמחקה לאחר שניתן להן היתר כניסה למרחב התפר לעיבוד אדמותיה. נדחו טענות המשיבים בדבר העדר הצדקה להגשה ואי מיצוי הליכים. ההוצאות נקבעו על סך 2,000 ש"ח בשל מתן הסעד סמוך להגשה ואי הכרעה לגופם של דברים.

העובדות

העותרות הגישו עתירה לקבלת היתר כניסה למרחב התפר לעותרת 1 לצורך עיבוד אדמותיה. הסעד המבוקש ניתן לעותרת 1 סמוך לאחר הגשת העתירה והעתירה נמחקה. לא נדרשה הכרעה לגופם של דברים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק הוצאות לטובת העותרות לאחר שהעתירה נמחקה משניתן להן הסעד העיקרי?
  2. 2.האם יש לקבל את טענת המשיבים בדבר העדר הצדקה להגשת העתירה ואי מיצוי הליכים?
  3. 3.האם התנהלות העותרת 1 בעניין השימוש בהיתר מצדיקה דחיית הבקשה לפסיקת הוצאות?

הלכות

  1. 1

    יש לפסוק הוצאות לטובת העותרות לאחר מחיקת העתירה בשל מתן הסעד העיקרי, כאשר טענות המשיבים בדבר העדר הצדקה להגשה ואי מיצוי הליכים אינן מתקבלות

    ״איני רואה לקבל בהקשר זה את טענת המשיבים בדבר העדר הצדקה,״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש להעמיד את ההוצאות על שיעור מתון בשל מתן הסעד סמוך להגשת העתירה ואי הכרעה לגופם של דברים

    ״ראוי להעמיד את ההוצאות על שיעור מתון - נוכח״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • מרחב התפר
  • היתר כניסה
  • עיבוד אדמות
  • מיצוי הליכים
  • שכר טרחת עורך-דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

3037/13 - ה'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

העותרות:

1. הנא אסמאעיל

2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

נ ג ד

המשיבים:

1. המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

2. ראש המנהל האזרחי

3. היועץ המשפטי לגדה המערבית

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

בפניי בקשת העותרות לפסיקת הוצאות לאחר שהעתירה נמחקה לבקשתן משניתן להן הסעד העיקרי לו עתרו - מתן היתר כניסה למרחב התפר לעותרת 1 לצורך עיבוד אדמותיה.

עיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבתיק ומצאתי כי יש מקום לפסוק הוצאות לטובת העותרות. איני רואה לקבל בהקשר זה את טענת המשיבים בדבר העדר הצדקה, בראיה סבירה ואובייקטיבית, להגשת העתירה עת הוגשה או בדבר אי מיצוי הליכים (ראו והשוו בג"ץ 2359/13 יאסין נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (6.10.2013)). כן איני מוצאת לקבל את הטענה כי התנהלות העותרת 1, אשר לפי הטענה לא עשתה בהיתר שימוש מיד לאחר שניתן, מצדיקה לדחות את בקשתה לפסיקת הוצאות.

יחד עם זאת ראוי להעמיד את ההוצאות על שיעור מתון - נוכח העובדה שהסעד ניתן לעותרת 1 סמוך לאחר הגשת העתירה, והיות ולא נדרשה הכרעה לגופם של דברים והעותרות לא ציינו מה היו הוצאותיהן בפועל - ובנסיבות העניין יישאו המשיבים בשכר טרחת עורך-דין והוצאות העותרות בסך של 2,000 ש"ח (סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום החלטתי זו ועד לתשלום בפועל).

ניתנה היום, ד' באייר תשע"ד (4.5.2014).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1יש לפסוק הוצאות לטובת העותרות לאחר מחיקת העתירה בשל מתן הסעד העיקרי, כאשר טענות המשיבים בדבר העדר הצדקה להגשה ואי מיצוי הליכים אינן מתקבלות
  2. 2יש להעמיד את ההוצאות על שיעור מתון בשל מתן הסעד סמוך להגשת העתירה ואי הכרעה לגופם של דברים