פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 304/98 אליהו חכיאשוילי נ. ראש עיריית ירושלים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הבטחה שלטונית לאפשר הקמת קיוסקעתירה למתן צו על-תנאי נגד עירית ירושלים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר ביקש לאכוף על עיריית ירושלים הבטחה שלטונית להקמת קיוסק בגבעת רם. בית המשפט דחה את העתירה משום שלא הוכחה הבטחה ראויה לאכיפה, והקרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, שלא צורף להליך ולא הסכים. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותר ביקש להקים קיוסק בגבעת רם בירושלים, בין משרדי הג'וינט לקמפוס האוניברסיטה העברית, וטען כי המשיבים הבטיחו לו זאת. הקרקע נמצאת בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, שלא צורף להליך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הבטחה שלטונית לאפשר הקמת קיוסק בגבעת רם ניתנה והאם היא ראויה לאכיפה?

הלכות

  1. 1

    העותר לא הניח תשתית מספקת לטענה כי ניתנה לו הבטחה שלטונית שניתן וראוי לאכפה.

    ״העותר לא הניח תשתית מספקת לטענתו כי ניתנה לו הבטחה שלטונית שניתן וראוי לאכפה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קרקע שהיא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, שהמינהל לא צורף כמשיב לה ולא הסכים להקמת הקיוסק, מונעת את הקמתו.

    ״המינהל לא צורף כמשיב לעתירה, והעותר אף לא הראה כי המינהל מסכים להקמת הקיוסק על מקרקעיו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הבטחה שלטונית
  • עתירה למתן צו על-תנאי
  • קיוסק
  • מינהל מקרקעי ישראל
  • עירית ירושלים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"צ 304/98

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט י' קדמי

העותר:

אליהו חכיאשוילי

נגד

המשיבים:

1.ראש עירית ירושלים

2.עירית ירושלים

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: עו"ד שמרית יניב

בשם המשיבים: עו"די' קמינצקי

פ ס ק - ד י ן

השופט א' מצא:

העותר מבקש להקים קיוסק בגבעת רם בירושלים, בין משרדי הג'וינט לקמפוס האוניברסיטה העברית. לטענתו, המשיבים הבטיחו לו - הבטחה הנופלת בגדר "הבטחה שלטונית" - כי יוכל להקים קיוסק במקום זה. הבטחה זו לא קוימה, והעותר מבקש מאתנו לאכוף על המשיבים את קיום ההבטחה.

המשיבים נתבקשו להגיב על העתירה בכתב, ולאחר עיון בכל החומר שלפנינו באנו למסקנה שדין העתירה להידחות. העותר לא הניח תשתית מספקת לטענתו כי ניתנה לו "הבטחה שלטונית" שניתן וראוי לאכפה. כמו כן, וכעולה מנספחי העתירה, הקרקע עליה מבקש העותר להקים קיוסק היא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. המינהל לא צורף כמשיב לעתירה, והעותר אף לא הראה כי המינהל מסכים להקמת הקיוסק על מקרקעיו. בשל נימוקים אלה, ומבלי להביע דעה על טיעוניו האחרים של העותר, אנו דוחים את העתירה.

בנסיבות העניין הננו נמנעים מעשיית צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט בשבט תשנ"ח

(15.2.98).

המשנה לנשיא ש

ו פ ט ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98003040.

F03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העותר לא הניח תשתית מספקת לטענה כי ניתנה לו הבטחה שלטונית שניתן וראוי לאכפה.
  2. 2קרקע שהיא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, שהמינהל לא צורף כמשיב לה ולא הסכים להקמת הקיוסק, מונעת את הקמתו.