בג"ץ 3049/16 שוקי משעול נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.

העותר מבקש להורות למשיב 1 (להלן: המשיב או היועץ המשפטי לממשלה ) להעמיד לדין את המשיבים 4-2 ולבטל החלטתו בגדרה הורה על סגירת התיק כנגד משיבה 2 בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

2.

נקדים ונאמר, כי אין בעתירה שבפנינו תשתית עובדתית-ראייתית, ובחלקה היא נסמכת על השערות וספקולציות והטחת האשמות חסרות ביסוס. רוצה לומר, כי הרף הראייתי-עובדתי בעתירה – ובבקשה להבאת ראיות נוספות שהוגשה אך בימים האחרונים – אינו יכול להקים כלל עילה להתערבות בהחלטת המשיב מיום 1.3.2016.

3.

בית משפט זה קבע בעשרות, אם לא במאות החלטות, כי אין דרכו של בג"ץ להתערב בהחלטות היועץ המשפטי בכגון דא, אלא במקרים חריגים ביותר של "עיוות מהותי" או "חוסר סבירות קיצוני", והמקרה שבפנינו רחוק עד מאוד מלהכנס בגדרו של חריג זה. והדברים נכונים במיוחד מקום בו מדובר בשאלה של דיות ראיות.

וזאת יש לדעת, כי נשוא העתירה נבחן על ידי גורמים רבים, ובין היתר כל ראשי המערכת, ובהם היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, היועץ המשפטי הקודם, פרקליט המדינה, ובנפרד על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (לעניינים פליליים) – וכל זאת בשל הרגישות וההקפדה המיוחדת שהתחייבה מהמקרה.

4.

מהחלטות היועץ המשפטי נמצאנו למדים, כי נערכה סריקה של התיקים של עורך דין רונאל פישר (המשיב 3) מול פרקליטות תל אביב-פלילי, ונבחן אם קיימת אינדיקציה להתערבות פסולה של המשיבה 2 בתיקים אלה, ולא נמצאה אינדיקציה כאמור.

ספציפית נבדק גם תיקו של העותר, ולא נמצאה ראיה שיכולה ללמד על קבלת החלטות מוטות או השפעה זרה בעקבות התערבות המשיבה 2 (פסקה 7 להחלטת היועץ המשפטי).

5.

אשר לסעד של קבלת מסמכים מתיקי חקירה של צדדים שלישיים – לא מצאנו ממש גם בסעד זה, והעותר לא הצביע על עילה בדין ולא הניח תשתית המצדיקה העברת חומר כאמור.

6.

אין צריך לומר שבית משפט זה רואה חשיבות ראשונה במעלה לאכיפת החלטות בתחום של עבירות על טוהר המידות. עם זאת, אין בהצגת עמדה עקרונית זו כדי לאפשר העלאת טענות חמורות שאין להן בסיס עובדתי ושנבחנו לגופן על ידי ראשי פרקליטות המדינה והיועצים המשפטיים לממשלה בתקופות הרלבנטיות.

7.

הרבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.