פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3083-23 בג"ץ 3083-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה

בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה שהוגשה ללא מיצוי הליכים מול הרשויות, לאחר שהעותרת שלחה מכתב ולא המתינה למענה סביר. נקבע כי מענה שניתן לאחר הגשת העתירה אינו מרפא את הפגם, שכן מיצוי הליכים הוא תנאי שיש לקיימו לפני הגשת העתירה. בית המשפט הוסיף כי ההכרעה אינה מכריעה בעתירה נוספת שטרם הונחה לפניו.

העובדות

העותרת הגישה עתירה דומה קודמת שנדחתה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. לאחר מכן שלחה מכתב לשני משיבים, והמכתב לא נענה לפני הגשת העתירה הנוכחית. לאחר הגשת העתירה השיבה אחת המשיבות, והמשיב האחר טען כי המכתב לא הגיע ללשכתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הגשת עתירה לבג"ץ ללא מיצוי הליכים מקדמיים מול הרשות מצדיקה דחייתה על הסף?
  2. 2.האם מענה הרשות שניתן לאחר הגשת העתירה מרפא את פגם אי-מיצוי ההליכים?

הלכות

  1. 1

    מיצוי הליכים מקדמי מול הרשות הוא תנאי סף שיש לקיימו לפני הגשת העתירה ולא לאחריה, וטעם הסדר הטוב וההיגיון הבריא מחייב זאת.

    ״מיצוי הליכים הוא, כאמור, בגדר "תנאי סף". עליו להתבצע עובר להגשת העתירה לבית משפט זה ולא לאחריה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מיצוי הליכים אינו עניין טכני-פורמלי אלא נועד לשרת תכליות מהותיות, ובהן האפשרות שהפנייה לרשות תחסוך התדיינות משפטית או תמקד את המחלוקת.

    ״אין מדובר בעקרון טכני-פורמלי. הוא נועד לשרת תכליות מהותיות ובהן האפשרות שהפניה לרשות המוסמכת תחסוך את הצורך בהתדיינות משפטית.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מיצוי הליכים
  • תנאי סף
  • פנייה לרשות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

פסק-דין בתיק בג"ץ 3083/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 3083/23

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט י' אלרון

כבוד השופט י' כשר

העותרת:

משמר הדמוקרטיה הישראלית

נ ג ד

המשיבים:

1. ראש ממשלת ישראל

2. ממשלת ישראל ה-37

3. היועצת המשפטית לממשלה

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד יובל יועז; עו"ד

אביגדור פלדמן;

עו"ד אוהד שפק; עו"ד רינה

ענתי

בשם המשיב 1:

עו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד

רועי שכטר

בשם המשיבה 3:

עו"ד רן רוזנברג; עו"ד אודי

איתן

פסק-דין

השופט י' אלרון:

1.לאחר שעתירה דומה קודמת נדחתה על הסף מטעמי אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 2482/23 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ראש ממשלת ישראל (26.3.2023)), העותרת שלחה מכתב למשיבים 1 ו-3 (ע/9, להלן: המכתב), ולאחר שהמכתב לא נענה הגישה את העתירה דנן.

2.מטעם זה, הוריתי למשיבים להגיש הודעה ובה להבהיר מדוע לא השיבו למכתב ומתי מענה שכזה יינתן. המשיבה 3 הגיבה כי ביום 1.5.2023, לאחר הגשת העתירה, השיבה למכתב – וזאת בטרם חלפו ארבעים וחמישה ימים מקבלתו ובהתחשב בחגי ומועדי ישראל שבתווך. המשיב 1 הסביר כי מבירור שנערך בלשכתו עולה כי המכתב כלל לא הגיע ללשכתו לפני הגשת העתירה.

3.דין העתירה להידחות על הסף. העתירה שלפנינו לוקה, כקודמתה, באי-מיצוי הליכים. על המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוטלת חובה מקדמית לשטוח את טענותיו והשגותיו בפני הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר – לפני הגשת העתירה (בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.3.2020)). לשון אחר, מיצוי הליכים מקדמיים של פנייה לרשות וקבלת תגובתה מהווה תנאי סף להיזקקות בית משפט זה לעתירה נגד הרשות (בג"ץ 6917/17 שלומית אסל בר לביא עו"ד נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח, פסקה 3 (10.6.2018)).

אין מדובר בעקרון טכני-פורמלי. הוא נועד לשרת תכליות מהותיות ובהן האפשרות שהפניה לרשות המוסמכת תחסוך את הצורך בהתדיינות משפטית. גם כאשר הפנייה המוקדמת לא תוביל לתוצאה זו, הרי שיהיה בה ובהידברות עם הרשות כדי למקד את המחלוקת ולגבש את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרעת בית המשפט (בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 3 (24.1.2021)). עוד הודגש, כי במקרים בהם נערכה פניה לרשות, אולם העותרים לא הותירו בידי הרשות זמן סביר לבחון את הטענות ולגבש מענה להן – פניה זו אינה בבחינת מיצוי הליכים מהותי (בג"ץ 7928/19 עו"ד שפיק רפול נ' בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, פסקה 12 (12.12.2019); בג"ץ 5323/22 פורום קהלת (ע"ר) נ' ראש הממשלה (9.8.2022)).

4.ובענייננו, העותרת לא המתינה למענה של המשיבה 3, ואף לא פנתה אליה פעם נוספת על מנת לבחון מתי מענה כזה צפוי. אשר למשיב 1, הובהר בהודעתו כי מכתב הפניה כלל לא התקבל בלשכתו. העותרת לא ביקשה להגיב על הודעה זו ולטעון שלא כך הם פני הדברים. כך או אחרת – מיצוי הליכים אין.

5.ניתן לטעון כי משעה שהתקבל מענה המשיבים כעת, הפגם שבאי-מיצוי ההליכים נרפא. איני סבור כן. מיצוי הליכים הוא, כאמור, בגדר "תנאי סף". עליו להתבצע עובר להגשת העתירה לבית משפט זה ולא לאחריה. כך מתחייב מטעמי הסדר הטוב וההיגיון הבריא. פגם זה חריף עוד יותר בענייננו, שעה שעתירתה הקודמת של העותרת – זהה במהותה – נדחתה זה מקרוב בשל אי-מיצוי הליכים. הצד הדיוני משפיע על הצד המהותי. כך, העתירה חסרה התייחסות ישירה לתשובה שניתנה.

עוד יצוין, כי בהודעת העותרת מיום 16.5.2023 נכתב כי עתירה "זהה בתשתיתה העובדתית ובסעדים המבוקשים בה" הוגשה לאחרונה לבית משפט זה – בג"ץ 3618/23 (להלן: העתירה הנוספת). מבלי להביע כל עמדה ביחס לעתירה הנוספת, עובדה זו מחדדת את החשש כי אם יתאפשר למי שנחפז והגיש עתירתו ללא מיצוי הליכים כדין להכשירה "על הדרך", בית משפט זה יתמרץ הגשת עתירות לא בשלות. בכך, יקנה מעין עדיפות למי שלא מילא את כל תנאי הדין עובר להגשת העתירה, על פני מי שהמתין כדין לקבלת מענה מהרשות. יובהר, כי אין בכך כדי לקבוע שהעותרים בעתירה הנוספת מיצו הליכים כדין – משהעתירה הנוספת כלל אינה מונחת לפניי.

6.העתירה נדחית אפוא על הסף, הפעם זו ללא צו להוצאות.

ניתן

היום, כ"ו באייר התשפ"ג (17.5.2023).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1מיצוי הליכים מקדמי מול הרשות הוא תנאי סף שיש לקיימו לפני הגשת העתירה ולא לאחריה, וטעם הסדר הטוב וההיגיון הבריא מחייב זאת.
  2. 2מיצוי הליכים אינו עניין טכני-פורמלי אלא נועד לשרת תכליות מהותיות, ובהן האפשרות שהפנייה לרשות תחסוך התדיינות משפטית או תמקד את המחלוקת.