בג"ץ 3094/05 קונסטנטין גריגוריאניץ נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

בקשתה של העותרת 2 (להלן - העותרת) שהוגשה לקונסול של ישראל באוזבקיסטן לקבלת אשרת עולה נדחתה מן הטעם שחלק מן המסמכים שהוגשו היו מזויפים. לאחר דחיית הבקשה הגיעה העותרת לארץ ונכנסה על יסוד אשרת ביקור. בנה של העותרת, הוא העותר 1, התחייב כי אמו תצא מן הארץ לאחר תקופה קצובה. העתירה דנא הוגשה בחודש מרץ 2005, כחמישה שבועות לאחר הכניסה ארצה. במשרד הפנים אין כל זכר לפנייה של העותרת בבקשה לקבלת אשרת עולה לאחר הכניסה ארצה. משמע, העתירה הוגשה בלא שהרשות המינהלית נתבקשה לדון בבקשתה של העותרת. די בכך שלא נעשתה פנייה בכתב לרשות המינהלית טרם הגשת העתירה על מנת שהעתירה תידחה על הסף. יתרה מזו, העובדה שהבקשה נדחתה עוד בארץ המוצא והשהות בישראל במשך שנים בלא היתר מחזקים את המסקנה שדין העתירה להידחות. לא ראינו על כן צורך להידרש לטענות הנוספות של המשיב בכל הנוגע להסתמכותה של העותרת על מסמכים הנחשדים כמזויפים.

העתירה נדחית. העותרים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח.