בג"ץ 3101/96 יעקב רוזן, עו"ד נ. רפאל טל

השופטת ט' שטרסברג-כהן

1.בית המשפט המחוזי (כב' השופטת רות שטרנברג אליעז) ביטל פסק בורר. עילת הבטול היא העילה הקבועה בס' 24(10) לחוק הבוררות תשכ"ח1968- (קיומה של עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד).

לפי קביעת בית משפט קמא התנהלה הבוררות בדרך בלתי ראויה תוך קנוניה להרחקת המשיב 1 (להלן: טל) מן החברה ולרכישת מניותיו בשווי בלתי ריאלי. פסק הדין משתמש בביטויים קשים וחמורים הן כנגד עו"ד לאופר, שותפו למשרד של הבורר עו"ד רוזן שמונה ביוזמתו, הן כנגד הבורר עצמו והן כנגד הליך הבוררות, שכולם חטאו לעקרונות המונחים בתשתית מוסד הבוררות ופגעו באמינות ביושר ובהגינות הנדרשת בהליך כזה.

2.על פסק דין זה הוגשו שתי בקשות רשות הערעור שלפנינו. האחת, רע"א 3111/96 - מטעם הזוכים על פי פסק הבוררות שבוטל; והשניה, רע"א 3101/96 - מטעם הבורר ושותפו למשרד. הבקשות נדונו על ידינו כערעור.

3.אין אנו סבורים - כפי שנטען בפנינו - כי האצבע המאשימה של בית המשפט הופנתה במיוחד אל עו"ד לאופר ולא אל הבורר ואין אנו סבורים כי להתיחסותו של בית המשפט אל הבורר ואל פסקו לא היה משקל מכריע בתוצאה אליה הגיע בית המשפט.

4.שני הצדדים עתרו לבית המשפט המחוזי במהלך הדיון ובקשו לזמן את הבורר לעדות. בית המשפט לא נענה לבקשה בנמקו את דחיתה בכך שחקירת בורר עשויה לפגוע במוסד הבוררות.

אין אנו סבורים כך. משהתגלתה - לדעת בית משפט קמא - במהלך שמיעת הראיות תמונה של בוררות למראית עין שיש בה כדי להיות קנוניה להונאת או הולכת שולל של טל, היה מקום לאפשר לבורר לומר את דברו בטרם ייאמרו עליו דברים קשים שאין הוא יכול להתגונן בפניהם. מה עוד שלעדות הבורר יכולה להיות השלכה לא רק על שאלת נקיון כפיו, אלא גם על תקפו של הפסק שנתן.

5.אין מניעה לזמן בורר למתן עדות בין על פי בקשת הצדדים או מי מהם ובין מיוזמת בית המשפט, אף שהדבר נעשה במקרים חריגים. קיימות מגבלות על הדברים שמותר לחוקרו אודותם. אף שניתן לחוקרו חקירה נגדית ברשות בית המשפט יש לאפשר לבורר הנחקר להביא ראיותיו ולהשמיע טענותיו וניתן לבקש ממנו להביא את כל המסמכים הנוגעים לבוררות המצויים עמו ( אוטולנגי , "בוררות דין ונוהל" בעמ' 502, 503).

6.נראה לנו כי ענייננו הוא אחד מאותם החריגים בהם ראוי לזמן את הבורר למסירת עדות. למטרה זו יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שישמע את הבורר ויאפשר לצדדים לחקרו במגבלות המתאימות.

7.עמדתנו הנ"ל מייתרת את הדיון בשאלה אם הבורר ועו"ד לאופר (שהעיד בבית המשפט) הם בעלי מעמד כמערערים בבית משפט זה, על אף שלא היו "צד" להליכים בבית משפט קמא.

כמו כן איננו מוצאים לדון בבקשה להבאת ראיות חדשות שהוגשה. בקשה זו תופנה לבית המשפט המחוזי שיחליט בה.

8.אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומחזירים אליו את התיק על מנת שיזמן את הבורר להעיד בפניו. בית המשפט ידון גם בבקשה להגשת ראיות חדשות שהוגשה לבית משפט זה ולכל בקשה נוספת כזו אם תוגש.

9.טענה נוספת שהועלתה על-ידי ב"כ המערערים היא, כי משמצא בית המשפט המחוזי לבטל את פסק הבורר ולהעביר את הענין לבורר אחר, היה עליו להעביר אליו את כל הסכסוך שהועבר לבוררות מלכתחילה ולא רק את הערכת שווי המניות של טל כפי שעשה בפסק דינו. נראה שטענה זו ראויה להישמע על ידי בית המשפט המחוזי ולהישקל אף היא לקראת מתן פסק-דין חדש, אם ימצא בית המשפט שיש מקום למנות בורר אחר.

10.הוחלט כאמור בסעיף 8 לפסק הדין.