פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3115/98 זאב מנסבך נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה מטה בנימין

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו נגד המשיבה 1 והמשיבה 2 בעניין היתר בנייה ואישור לבנייה לאחר שהיתר שניתן להם פג תוקפו. בית המשפט קבע כי הסכסוך האמיתי תלוי ועומד בבית משפט השלום ולכן אינו ראוי להכרעה בעתירה לגופה. העתירה נדחתה.

העובדות

לעותרים ניתן בשנת 1996 היתר בנייה לתקופה של שנה אחת, שפג תוקפו. המשיבה 2 התנתה את אישורה בתשלום דמי פיתוח כמו בעלי הבתים האחרים במתחם ובבנייה לפי תכנית מאושרת. סכסוך בין העותרים למשיבה 2 תלוי ועומד בבית משפט השלום, which הוציא צו מניעה נגד העותרים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להכריע לגופו של עניין בעתירה לבג"ץ בדבר היתר בנייה ואישור המשיבה 2, כאשר הסכסוך האמיתי תלוי ועומד בפני בית משפט השלום?

הלכות

  1. 1

    הסכסוך האמיתי שביסוד העתירה הוא בין העותרים למשיבה 2, והוא תלוי ועומד בבית משפט השלום; ראוי שבעלי הדין יפעלו לפי החלטת בית המשפט השלום ויכריע בסכסוך לגופו.

    ״נראה לנו כי ראוי הדבר שבעלי הדין יפעלו בהתאם להחלטה של בית משפט השלום, מאותו יום, שנועדה להביא את הסכסוך לידי גמר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין זה ראוי כי בית המשפט העליון יזקק לעתירה ויכריע בה לגוף העניין במצב זה.

    ״מכל מקום אין זה ראוי, במצב זה, שבית משפט זה יזקק לעתירה ויכריע בה לגוף העניין.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דמי פיתוח
  • צו מניעה
  • בית משפט השלום
  • עתירה
  • אישור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

3115/98

בפני:

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותרים

:

1.

מנסבך זאב

2.

מנסבך

חווה

נגד

המשיב

ות

:

1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה מטה בנימין

2.

פסגות אגו"ש להתיישבות קהילתית

עתירה

למתן צו על-תנאי

תאריך

הישיבה:

כ"ד בתשרי התש"ס

(4.10.99)

בשם

העותרים

:

עו"ד דוד רזיאל

בשם

משיבה 1

:

עו"ד

יצחק דגני

בשם

משיבה 2: עו"ד צבי שטרסברג

פסק-דין

ב"כ המשיבה 1 ציין בפני בית המשפט כי בשנת 1996 ניתן לעותרים היתר בניה, אך תוקפו היה מוגבל לשנה אחת, ובינתיים פג תוקפו. הוא הוסיף כי אם העותרים מבקשים לחדש את ההיתר או לקבל היתר חדש, ויגישו בקשה בהתאם למשיבה 1, המשיבה 1 תחליט בבקשה במהירות הראויה.

אשר לאישור של המשיבה 2, הנדרש לכאורה לפי סעיף 154 לתקנון המשיבה 2, הודיע ב"כ המשיבה 2 שהאישור יינתן אם יתקיימו שני תנאים: ראשית, שהעותרים ישלמו את דמי הפיתוח אותם שילמו בעלי הבתים האחרים באותו מתחם בו מצוי בית העותרים, שנית, שהבניה נעשית לפי תכנית בניה מאושרת על ידי המשיבה 1.

ב"כ העותרים הודיע שהוא מוכן לשלם את דמי הפיתוח ששילמו בעלי הבתים האחרים באותו מתחם, אם אמנם הם שילמו דמי פיתוח.

לגוף העניין, נראה לנו כי הסכסוך האמיתי שביסוד עתירה זאת הוא בין העותרים לבין המשיבה 2. כפי שעולה מן התיק, סכסוך זה תלוי ועומד מזה זמן בפני בית משפט השלום בירושלים. בית משפט השלום הוציא, ביום 2.3.98, צו מניעה נגד העותרים. נראה לנו כי ראוי הדבר שבעלי הדין יפעלו בהתאם להחלטה של בית משפט השלום, מאותו יום, שנועדה להביא את הסכסוך לידי גמר, באופן שיאפשר לעותרים להשלים את בניית ביתם. אם לא יעלה הדבר בידיהם, מן הראוי יהיה שהם ישובו לבית משפט השלום, שהעניין תלוי ועומד בפניו, כדי שיכריע בסכסוך לגוף העניין.

מכל מקום אין זה ראוי, במצב זה, שבית משפט זה יזקק לעתירה ויכריע בה לגוף העניין.

לפיכך העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ד בתשרי התש"ס

(4.10.99).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98031150.

I06

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הסכסוך האמיתי שביסוד העתירה הוא בין העותרים למשיבה 2, והוא תלוי ועומד בבית משפט השלום; ראוי שבעלי הדין יפעלו לפי החלטת בית המשפט השלום ויכריע בסכסוך לגופו.
  2. 2אין זה ראוי כי בית המשפט העליון יזקק לעתירה ויכריע בה לגוף העניין במצב זה.