בג"ץ 317/17 פלוני נ. קצין התגמולים

השופט י' דנציגר :

1.עתירה זו הוגשה ביום 10.1.2017 ועניינה אי-מתן החלטות בבקשותיו של העותר לתגמולים מקצין התגמולים בגין פציעתו במלחמת יום הכיפורים. פנייתו של העותר לקצין התגמולים נעשתה בשנת 2006. לאחר שנים רבות של ניהול הליכים, הוכרה זכאותו של העותר לתגמולים החל מיום 1.1.1997 וכן נקבע כי העותר יהיה זכאי להגיש בקשות ל"תגמול חסר פרנסה" (חפ"ר) ול"תגמול טיפול רפואי" (תט"ר) גם בגין התקופה הרטרואקטיבית. בהתאם לכך, פנה העותר ביום 8.2.2016 בבקשה לתשלום הגמלה וכן התגמולים האמורים, אולם לפי הנטען בעתירה, עד למועד הגשתה, וחרף פניות חוזרות ונשנות של העותר, לא זכתה בקשתו למענה כלשהו (למעט דרישה להגשת תצהיר מטעם העותר). מכאן הבקשה לסעד שיורה למשיב להשיב לפניות העותר.

2.בתגובה מטעם המשיב צוין, כי ביום 9.6.2016 אושרה בקשתו של העותר לקבל תגמול טיפול רפואי (תט"ר) לתקופה שבין יום 1.1.1997 ועד ליום 31.12.1998 ובהתאם לאמור הועבר לחשבונו סכום הכסף בגין התגמול הנ"ל. עוד צוין, כי "הודעה בדבר ההחלטה דנן הועברה לעותר במכתב מיום 16.2.2017" [לאחר מועד הגשת העתירה – י.ד. ]. לטענת המשיב, העותר אינו זכאי לקבל במקביל לתגמולי התט"ר גם תגמולים למחוסר פרנסה (חפ"ר). בנסיבות אלה, טוען המשיב כי העתירה התייתרה משניתן לעותר הסעד המבוקש בה.

3.נוכח האמור בתגובת המשיב, הוריתי לעותר להבהיר אם הוא עומד על עתירתו. בתשובתו, הדגיש העותר את משך הזמן הארוך בו לא ניתנה כל התייחסות לבקשתו וכן את העובדה שרק לאחר הגשת העתירה קיבל מענה בכתב לפנייתו. העותר מציין כי הסעד שניתן נוגע רק לאחד מהתגמולים שהתבקש, אולם מכיוון שכעת עומדת בפניו האפשרות להגיש ערעור לוועדת הערר הרי שאינו עומד על העתירה.

4.מכיוון שהעותר אינו עומד עוד על עתירתו, וזאת משהסעד לו עתר (קבלת מענה לפניותיו) התקבל, הרי שדין העתירה להימחק. העותר מבקש לחייב את המשיב בהוצאות העתירה הואיל ורק בעקבות הגשתה טרח המשיב להשיב לבקשות העותר. אכן, כפי שעולה מתגובת המשיב, מכתב התשובה של המשיב לפניית העותר מיום 8.2.2016 נשלח לעותר רק כחודש לאחר הגשת העתירה. עם זאת, מתגובת המשיב עולה עוד, כי סכום התגמולים הועבר לחשבון הבנק של העותר כבר ביום 9.6.2016. בנסיבות אלה, ראינו לנכון לחייב את המשיבים בהוצאות העותר על הצד הנמוך, בסך של 3,000 ש"ח.