בג"ץ 3219-23 בג"ץ 3219-23

1.העותר, יליד שנת 1985 תושב דורא/יתיר, הורשע בעבר פעמיים בעבירות של ירי כלפי אדם, על בסיס הודאותיו בכתבי אישום מתוקנים, במסגרת הסדרי טיעון. מתגובת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים) עולה כי בין השנים 2007-2005 העותר היה חבר בגדודי חללי אל אקצה; סחר בציוד מלחמתי; הניח בשנת 2006 מטען חבלה במטרה לפגוע בכלי רכב של צה"ל; קשר קשר לייצר מטען חבלה לצורך ביצוע פיגוע; ייצר מטען חבלה; החזיק שקיות ובהן כדורי רובה. עוד עולה כי בשנת 2003 העותר ירה מרובה מאולתר לעבר בסיס צבאי, יחד עם אחר; וכי בשנת 2013 העותר ירה בנשק אוטומטי לכיוון רכב צבאי. בגין העבירות דלעיל נגזרו על המשיב עונשי מאסר ממושכים בפועל (למעלה מ-10 שנים במצטבר).

על רקע מידע מודיעיני שהצטבר בעניינו, העותר נעצר ביום 2.6.2022 ונחקר בחשד לפגיעה בביטחון האזור, החזקה וסחר ושימוש בנזק ותחמושת באופן לא חוקי, ומעורבות בפיגוע ירי, אך הכחיש את המיוחס לו. לנוכח המסוכנות הנשקפת ממנו ובהעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו המנהלי של העותר לתקופה של כשישה חודשים מיום 28.6.2022 ועד ליום 1.12.2022, בקיזוז ימי מעצרו (להלן: הצו הראשון). בהחלטתו מיום 4.7.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון; ביום 13.10.2022 דחה בית המשפט הצבאי את ערעורו של העותר; וביום 23.11.2022 דחה בית משפט זה את עתירת העותר בעניין הצו הראשון (בג"ץ 7736/22 אל פספוס נ' שופט צבאי משפטאי (23.11.2023)).

2.ביום 24.11.2022 הוארך מעצרו המנהלי של העותר לתקופה של כשישה חודשים נוספים, החל מיום 11.12.2022 ועד ליום 31.5.2023 (להלן: הצו השני). ביום 5.12.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני, בקובעו, בין היתר, כי מן החומר החסוי עולה כי מסוכנותו של העותר בעינה עומדת, וכי אין בנמצא אמצעים חלופיים על מנת לאיין אותה. ביום 19.4.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

על כך נסבה העתירה דנן.

3.עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, אשר הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

בדיון לפנינו הודיעו המשיבים כי בתום תקופת המעצר הנוכחית, בדעתם להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים.

4.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר הוא פעיל תנזים צבאי, אשר חשוד כמי שמודע לפעילות צבאית שבוצעה בשטח, נעצר בגין מעורבותו בסחר אמצעי לחימה וחשד לתכנון פעילות צבאית, ואשר הימצאותו בשטח מסכנת את בטחון האזור".

5.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.