בג"ץ 3223/11 עלי עמריה נ. שר הביטחון

השופטת מ' נאור:

1.

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המופנה אל המשיבים והמורה להם ליתן טעם "מדוע לא תינתן החלטה בבקשת העותר למתן חנינה". העותר טען כי הגיש את בקשת החנינה לפני כארבע שנים ואף על פי כן עד עתה טרם ניתנה החלטה בבקשתו.

2.

אין צריך לעמוד על כל טענות העותר ועל השתלשלות העניינים. די בכך שבתגובה המקדמית מטעמה ציינה הפרקליטות כי עוד בטרם הוגשה העתירה התקבלה החלטה בבקשת החנינה של העותר ש"בשל תקלה משרדית" לא נשלחה לעותר. לתגובה צורף העתק מן ההחלטה וצויין כי היא נשלחה בינתיים לעותר.

3.

אשר על כן, עתירה זו שעניינה מתן החלטה בבקשת העותר מיצתה את עצמה משניתנה החלטה ודינה עתה ממילא להימחק מבלי שנביע כל עמדה לגופה של העתירה (ראו והשוו: בג"ץ 8476/08 ז'ורבין נ' משטרת ישראל (טרם פורסם, 6.4.2009) והאסמכתאות שם).

4.

העתירה נמחקת אפוא. המשיבים יחזירו לעותר את האגרה ששולמה על ידו.