פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
3227/01
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר
:
אלטורי
גומעה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 18.4.01 בתיק
ב"ש
90742/01 שניתן על ידי כבוד
השופטת
רות לבהר שרון
תאריך
הישיבה: ז' באייר תשס"א (30.4.01)
בשם
העורר: עו"ד משה מרוז
עו"ד
קדרי
בשם
המשיבה: עו"ד תמי בורנשטיין
החלטה
בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום ברמלה, יוחסו לעורר שתי עבירות: סחר בסם מסוכן והחזקת חצרים, עבירות לפי סעיפים 13 ו9-(א) לפקודת הסמים המסוכנים, בהתאמה.
על פי הנטען, מכר העורר בחודש אוקטובר 2000, לסוכן משטרתי, ארבע מנות הרואין במשקל של כ- 5.5 גרם נטו, ובתמורה קיבל מכשיר טלוויזיה.
בית משפט השלום נעתר לבקשת המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים, לאחר שמצא כי בידי המשיבה ראיות שיש בהן, לכאורה, לבסס הרשעה. בנסיבות אלה קמה נגד העורר עילת מעצר, ובית המשפט לא מצא מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר, הואיל וקיים חשש שהעורר ימשיך בעיסוקו בכל מקום בו יימצא.
בית המשפט המחוזי דחה ערר שהגיש העורר על מעצרו, ועל פי השקפתי אין למצוא פגם בהחלטתן של הערכאות שקדמו לי.
העורר אינו אדם צעיר, ואף שהאירוע הנוכחי הוא היחיד והראשון בגינו הוא עומד לדין, חזקה עליו שידע היטב את מהותו של העיסוק המתנהל במתחם בו הוא גר, ולוֹ נתן את ידו. ובמילים אחרות, זו אינה מעידה יחידה או משובת נעורים שלעתים נוטים בתי המשפט להסתפק בעניינם של נאשמים בחלופת מעצר, אלא במעשים של אדם בוגר, שבמעשיו הוכיח כי גלומה בו סכנה לשלום הציבור. חלופת מעצר בנסיבות שכאלה אין בה די, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.
לאור כל האמור הערר נדחה.
ניתנה היום, ז' באייר תשס"א (30.4.01).
ש ו פ ט