בג"ץ 3232/13 תנועת רגבים נ. שר הבטחון

השופט ע' פוגלמן:

1.

עניינה של עתירה זו בדרישת העותרים כי יינקטו צעדי אכיפה להפסקת בניית מבנים המוקמים ללא בקשת היתר כדין בסמוך ליישוב נווה צוף. בנוסף מבוקש להורות למשיבים להעמיד לדין פלילי את האחראים לבנייה הבלתי חוקית. קדמה לעתירה זו עתירה קודמת שנמחקה נוכח הודעת המשיבים בדבר קיומם של הליכי אכיפה ופיקוח במסגרת תיק בב"ח 219/12.

2.

תיק אחרון זה נסב על בנייה ללא היתר של מבנה הניצב על קרקע פרטית בסמוך לכפר דיר ניזאם. לפי עמדת המשיבים למחזיק בקרקע זיקה קניינית לחלק ממנה. בגדר הליכי האכיפה, הוציאה ועדת המשנה לפיקוח צו סופי להריסת המבנה. בהמשך, הוגשה על ידי המחזיק בקשה להיתר בנייה. לאחר שהבקשה נדונה בועדת המשנה לפיקוח הוחלט לדחותה, ועל החלטה זו הוגש ערר. בדיון היום מסרה באת כחם המלומדת של המשיבים כי אתמול נדחה הערר וכי תינתן למחזיק ארכה לביצוע ההריסה.

העתירה נסבה גם על מבנה נוסף, המצוי בצמוד למבנה הראשון. המשיבים מציינים בתשובה כי אכן בסמוך למבנה הראשון מצויים מספר מבנים שנבנו שלא כדין, אך לא ברור מהעתירה לאיזה מהם היא מכוונת. מכל מקום, בהתייחס לכלל המבנים האמורים ננקטו הליכי אכיפה ופיקוח. ביחס לכל המבנים הוגשו בקשות להיתרי בנייה. הבקשות נבחנות על ידי לשכת התכנון ובהמשך יתקיים דיון לפני ועדת המשנה לפיקוח ויינתנו החלטות בבקשות להיתרים. באשר לסעד בדבר נקיטת פעולות חקירה והעמדה לדין פלילי מציינים המשיבים כי בטרם הסתיימו הליכי הפיקוח והאכיפה במישור המנהלי, ספק אם בשלב זה קיימת הצדקה לפעולה במישור הפלילי. בצד האמור, מוסיפים הם כי שר הבטחון החליט – בעקבות פניית היועץ המשפטי לממשלה – לקבל את העמדה בדבר הצורך להקמת מנגנון לאכיפה פלילית של עבירות תכנון ובנייה באזור.

3.

רואים אנו אפוא כי הרשויות המוסמכות אכן מקיימות פעילות פיקוח ואכיפה. בא כחם המלומד של העותרים אמנם ביקש להשאיר את העתירה תלויה ועומדת על מנת שבית משפט זה יוסיף ויעקוב אחרי המשך פעולות האכיפה והפיקוח. הוא אף ביקש כי נורה על נקיטת הליכים פליליים לאלתר, בצד הליכי האכיפה המנהליים.

4.

בנסיבות עליהן עמדנו, אין עילה לעשות כן. כפי שנפסק:

"לגורמי אכיפת החוק שיקול דעת רחב בכל הנוגע להפעלת סמכויותיהם וסדרי העדיפויות באשר לאכיפה.

לפיכך, במסגרת הביקורת השיפוטית על גורמי אכיפת החוק, בוחן בית המשפט את פעולותיהן או מחדליהן של הרשויות המופקדות על אכיפת החוק והוא לא יתערב אלא אם מצא כי הרשות המנהלית התנערה מחובותיה לנקוט בהליכי אכיפה, או נמנעה באופן בלתי סביר מאכיפת החוק, או כאשר סדרי העדיפויות שיצרה הרשות נגועים בחוסר סבירות קיצוני או בפגם מינהלי אחר" (בג"ץ 2407/10 רגבים נ' שר הבטחון , פסקה 4 (8.3.2012) ).

נוכח פירוט הליכי האכיפה שננקטו, לא מצאנו – על פי אמות המידה האמורות – כי קיימת עילה להתערבותנו לעת הזו.

לפיכך החלטנו לדחות את העתירה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.