החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 327/01 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ. שר התשתיות הלאו

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירהבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה בנושא הסדרת השימוש בגז פחממני מעובה לתחבורה. נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין ההתקדמות בנושא, וההתקדמות במקביל אינה מלמדת על כך. החלטה קודמת על הגשת שומת הוצאות ניתנה בשוגג ואינה משפיעה על ההכרעה.

העובדות

העתירה הוגשה בשנת 2001 בעניין הסדרת השימוש בגז פחממני מעובה לתחבורה. העתירה נמחקה לבקשת העותרים בשנת 2005. העותרים ביקשו פסיקת הוצאות בטענה שההליך הוא שגרם להסדרת הנושא.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לפסוק הוצאות לעותרים כאשר העתירה נמחקה לבקשתם, בטענה כי הגשתה והליכיה הביאו להסדרת הנושא?

הלכות

  1. 1

    אין מקום לפסיקת הוצאות כאשר לא הוכח קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין ההתקדמות בנושא, והתקדמות במקביל לקיום העתירה אינה מלמדת על קשר כזה.

    ״העובדה כי חלה התקדמות בטיפול בנושא, במקביל לקיומה של העתירה, אינה מלמדת, כשלעצמה, על קיומו של קשר סיבתי בין העתירה לבין ההתקדמות בנושא.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • קשר סיבתי
  • גז פחממני מעובה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ 327/01

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

העותרים:

1. אדם טבע

ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה

2. פאר ויסנר

נ ג ד

המשיבים:

1. שר התשתיות

הלאומית

2. שר התחבורה

3. השרה לאיכות הסביבה

הוגש הליך

החלטה

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בתיק זה.

העתירה הוגשה ביום 14.1.01. היא הסתיימה במחיקה לבקשת העותרים, ביום 9.3.05. עניינה של העתירה בהסדרת השימוש בגז פחממני מעובה לתחבורה. העותרים טוענים, כי רק הגשת העתירה, וההליכים שהתקיימו בגידרה, גרמו להסדרת נושא זה, ועל כן הם זכאים לפסיקת הוצאות. אין בפניי תשתית המאפשרת לקבל טענה זו. יש גם ממש בטענת המשיבים, כי המדובר בנושא מורכב, אשר הסדרתו דורשת התייחסות להיבטים שונים. העובדה כי חלה התקדמות בטיפול בנושא, במקביל לקיומה של העתירה, אינה מלמדת, כשלעצמה, על קיומו של קשר סיבתי בין העתירה לבין ההתקדמות בנושא. במצב דברים זה, לא מצאתי הצדקה מספקת לפסיקת ההוצאות המבוקשת, והבקשה נדחית.

בשולי הדברים אעיר, כי בהחלטה קודמת הוריתי על הגשת שומת הוצאות מטעם העותרים. מהחלטה זו משתמעת עמדה בדבר זכותם של העותרים לפסיקת הוצאות. ההחלטה האמורה ניתנה בשוגג, ובלא שנתקבל טיעון מטעם שני הצדדים בשאלת הזכות להוצאות. במצב זה, אין בהחלטה האמורה כדי להשפיע על החלטתי הנוכחית.

כאמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב בניסן תשס"ה (21.4.2005).

עודד

שחם, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום לפסיקת הוצאות כאשר לא הוכח קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין ההתקדמות בנושא, והתקדמות במקביל לקיום העתירה אינה מלמדת על קשר כזה.