פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
3288/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת ע' ברון
העותר:
יואב שרעבי
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. קיבוץ בית ניר
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד לירן מיכאל
בשם המשיבה 1:
עו"ד יצחק ברט
בשם המשיב 2:
עו"ד כרמית דורון; עו"ד
דניאלה יעקובי
פסק-דין
השופטת ע' ברון:
במסגרת העתירה מבקש העותר לברר " כיצד בוצעו 14 עסקאות בקיבוץ בית ניר, למכירת 14 מגרשים (כחצי דונם כל אחד) בעלות בסך של 153,172 ש"ח למגרש, למרות שאין בידי רשות מקרקעי ישראל שומות עדכניות של המגרשים ". מתגובת המשיבים לעתירה מתברר כי בשנת 2017 קלט הקיבוץ 14 משפחות בנים ואגב קליטתן ניתנה להן זכות שימוש במגרשים נושא העתירה; ואולם טרם נעשתה "עסקה" עם רשות מקרקעי ישראל
(להלן: הרשות ) שבגינה נדרש לערוך שומה עדכנית.
משהודיע העותר כי הוא אינו עומד עוד על עתירתו, העתירה נמחקת. בצד הודעתו, ביקש העותר כי הרשות תחויב בתשלום הוצאות לזכותו, שכן לדבריו ניתן היה לייתר את הגשת העתירה אם היה ניתן מענה מפורט לפניותיו; בעוד המשיבים, כל אחד בתורו, ביקשו כי ייפסקו הוצאות לזכותם.
לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, גם בנושא ההוצאות, לא ראינו מקום לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים. אמנם הרשות מצידה הסתפקה בתשובה תמציתית בלבד לפניות העותר, אולם נראה כי העותר מצידו מיהר להגיש את העתירה בלא שמיצה את הבירור בסוגיה כשהוא מניח שישנם אי-סדרים בנושא עריכת השומות; וזאת מבלי שהציג תשתית כלשהי התומכת בנקודת מוצא זו. שקלנו אם לחייב את העותר בתשלום הוצאות לקיבוץ בית ניר, שכן לא צוינו במסגרת העתירה פניות מוקדמות אליו, אולם בנסיבות המקרה ובפרט משהעותר מצא לחזור בו מעתירתו – הוחלט שלא לעשות כן.
ניתן
היום, כ"ו באב התשע"ח (7.8.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת