פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3313/11 דוד רושטון נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · אזרחות לפי חוק השבותעתירה מינהלית לחיוב רשות לנמק החלטה בבקשה לאזרחות לפי חוק השבות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים, תושבי ארצות הברית, עתרו לחיוב המשיב לנמק את דחיית בקשתם לאזרחות לפי חוק השבות. לאחר שהמשיב מסר כי הם יהודים משיחיים ולכן אינם עומדים בסעיף 4ב לחוק, נתקבל הסעד המבוקש במלואו. בית המשפט דחה את העתירה, וציין כי לעותרים פתוחה הדרך לפנות בעתיד בעילה אחרת, ולא הורה על צו הוצאות.

העובדות

העותרים, תושבי ארצות הברית, פנו לרשות בבקשה לקבלת אזרחות ישראלית לפי חוק השבות והבקשה נדחתה בנימוק של סייגים לחוק. בתגובה לעתירה הסביר המשיב כי העותרים הם יהודים משיחיים, ולכן אינם עומדים בתנאי סעיף 4ב לחוק. העותרים ביקשו להותיר את העתירה על כנה ולהורות על בחינה מחודשת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב לנמק את סירובו לבקשת העותרים לקבלת אזרחות לפי חוק השבות?
  2. 2.האם יש מקום להורות למשיב לבחון מחדש את הבקשה ולזמן את העותרים לחקירה לאחר שנמסר הנימוק לדחייה?

הלכות

  1. 1

    משנתקבל הסעד שהתבקש במלואו, היינו ההנמקה להחלטה, אין עוד צורך בעתירה והיא דינה להידחות

    ״משנתקבל הסעד שהתבקש במלואו, היינו ההנמקה להחלטה, שוב אין כל צורך בעתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוק השבות
  • אזרחות ישראלית
  • יהודים משיחיים
  • סייגים
  • עתירה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

3313/11

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת ע' ארבל

העותרים:

1. דוד רושטון

2. מרסיה רושטון

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרים:

עו"ד יורם פיי

בשם המשיב:

עו"ד רועי-אביחי שויקה

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותרים הם תושבי ארצות הברית, אשר פנו אל המשיב בבקשה לקבלת אזרחות ישראלית מכוח הוראותיו של חוק השבות, התש"י-1950. את דחיית הבקשה נימק המשיב כך:

"בהסתמך על המידע שהעברתם אין אנו מוצאים מקום לאשר הבקשה, שכן מ דובר בסייגים לחוק השבות" (מכתב מיום 2.3.2010).

נטען כי פניות נוספות של העותרים אל המשיב לא נענו, ולכן הגישו את עתירתם בה ביקשו לחייב את המשיב לנמק את סירובו. בתגובתו לעתירה הסביר המשיב כי בידיו מצוי מידע לפיו העותרים אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו בסעיף 4ב לחוק השבות, הואיל והם גם בני דת אחרת (יהודים משיחיים). על כך השיבו העותרים כי הם מבקשים להותיר את עתירתם על כנה, כדי לאפשר להם לפעול לשינוי החלטתו של המשיב, משנודע הנימוק שעומד בבסיסה. עוד ביקשו העותרים להורות למשיב לבחון את עניינם בשנית, ובכלל זה לזמנם לחקירה ולאפשר להם לשטוח את טענותיהם בפניו. זאת לגישתם לצורך "ניצול המומנטום" שנוצר בשל הגשת העתירה הנוכחית, וכדי לחסוך את תשלומה של אגרה נוספת.

לכך

אין בידנו להיעתר. משנתקבל הסעד שהתבקש במלואו, היינו ההנמקה להחלטה, שוב אין כל צורך בעתירה ודינה להידחות. ככל שהעותרים יהיו סבורים בעתיד כי עומדת להם עילה לקבלתו של סעד אחר, פתוחה בפניהם הדרך לשוב ולפנות לבית המשפט.

העתירה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד באב התשע"א (14.08.11).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משנתקבל הסעד שהתבקש במלואו, היינו ההנמקה להחלטה, אין עוד צורך בעתירה והיא דינה להידחות