בג"ץ 332/00צלול - עמותה לאיכות הסביבה ושימור ים-סוף נ. רשות הנמלים והרכ

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותרת, עמותה שעיקר מטרותיה פעילות לשימור ערכי טבע ואיכות הסביבה, עותרת למתן סעדים כנגד רשות הנמלים, והרכבות, וכנגד משיבה 2 - חברה יזמית שקבלה רשות להקים אתר תיירותי במפרץ אילת (להלן - "היזם") וגורמים ציבוריים שונים.

עניינם של הסעדים המבוקשים בעתירה בשלושה אלה:

(1) הריסת מבנה שהוקם שלא כדין על ידי היזם בתוך מימי מפרץ אילת;

(2) הצהרה על בטלות חוזה שחתמה רשות הנמלים עם היזם להקמת פרויקט למטרות מסחריות במפרץ אילת.

(3) קביעה לפיה תוטל חובה על רשות הנמלים לקבל אישור מוקדם מהמשרד לאיכות הסביבה ומהרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כל אימת שתתכוון לעשות בעצמה או באמצעות אחרים פעולה כלשהי בנמל אילת שאינה קשורה באופן ישיר לפעילות נמלית של הרשות בנמל זה.

הרקע לעתירה כמוסבר על ידי העותרת הינו דאגה למשאבי הטבע וערכי הנוף והסביבה של איזור ים אילת והאינטרס הציבורי הכללי בשימורם, כמו גם עמידה על קיום החוק בכל הקשור לחובה לקבל היתרים מכח חוקי התכנון והבנייה ודינים אחרים בטרם תיעשה פעילות כלשהי באיזור הכפופה לקבלת היתרים כאלה.

2.לאחר שבחנו את עמדות כל הצדדים הנוגעים בדבר ושמענו את טיעוני העותרת באנו לידי מסקנה כי אין מקום להתערבותנו וזאת מהטעמים הבאים:

(1) לעניין הריסת המבנה שהוקם בתוך מימי המפרץ - מתנהל הליך בהתאם להוראות דיני התכנון והבניה בפני בית משפט השלום בבאר שבע, וזאת במסגרת כתב אישום שהוגש כנגד היזם ביום 15.12.99.

יתר על כן, הוצא כנגד היזם צו הפסקה שיפוטי בהתאם לסעיף 239 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה1965- מכוחו הופסקו עבודות הבנייה, וכן הוצא צו מניעת פעולות על פי סעיף 246 לאותו חוק המורה ליזם להימנע מכל פעולה, לרבות שימוש מסחרי באתר (נספח כ"ב לעתירה). ועוד - מוסכם על המשיבים כי על היזם להשיג גם את כל ההיתרים האחרים הנדרשים על פי הדינים השונים מעבר להיתרים הדרושים מכח חוקי התכנון והבנייה וכי עד להשגתם על היזם להימנע מכל פעולה בשטח.

נוכח הליכים אלה, וקיומו של סעד חלופי, אין מקום להתערבותנו, וההנחה היא כי ההיבט הקשור בנושא ההיתרים והרשיונות הנדרשים לצורך הבנייה והקמת הפרוייקט והשימושים בו יבוא לידי מיצויו במסגרת ההליכים שנועדו לכך על פי הדינים השונים הנוגעים לענין.

(2) אשר לסעד שנתבקש לענין הצהרה על בטלות החוזה בין רשות הנמלים ליזם - ההיזקקות לענין זה בשלב זה איננה נדרשת. אם ובמידה שיתברר בהמשך כי היזם לא יקבל את כל ההיתרים הנדרשים על פי הדין לביצוע הפרוייקט, כי אז ממילא תכנית הפרוייקט לא תתממש ויש להניח כי הדבר ישליך במישרין על המשך תוקפו של החוזה והסעד המבוקש יתייתר. אם, לעומת זאת, בקשות היזם להיתרים תיענינה כולן והעותרת תהיה סבורה כי עדיין יש מקום לבחון את שאלת תוקפו של החוזה חרף קיומם של היתרים, תוכל לשקול פנייה נוספת לערכאה מתאימה אם ובמידה שתמצא לנכון לעשות כן.

(3) אשר לסעד השלישי - עניינו בכוונה ליצור תשתית כוללת של מגעים בין הרשויות הציבוריות המעורבות ולגבש קיומה של חובת התייעצות שתוטל על רשות הנמלים כלפי המשרד לאיכות הסביבה והרשות לשמירת הטבע בענינים הנוגעים לפעילות שאינה בעלת אופי נמלי מובהק. קיומה של חובת התייעצות כזו שאינה מעוגנת במפורש בחוק היא שאלה שחרף חשיבותה ההכרעה בה אינה נדרשת במישרין לענייננו, וזאת, בין היתר, מן הטעם כי בהודעה משלימה מטעם פרקליטות המדינה מיום 11.4.2000 הובהר כי בדיון שהתקיים אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (עו"ד מ. מזוז) בהשתתפות גורמי המשרד לאיכות הסביבה, משרד התחבורה, ורשות הנמלים והרכבות קבלה על עצמה רשות הנמלים והרכבות לפעול בדרך הבאה:

"במקרה של הקצאת שטחי ים על ידי נמל אילת במפרץ אילת לפעילות שאינה נימלית ואשר עלולה להיות לה השפעה על הסביבה הימית של מפרץ אילת ועל ערכי הטבע המוגנים במפרץ - כאשר אין לגבי השטח תכנית מיתאר בת-תוקף - יפנה נמל אילת למשרד לאיכות הסביבה לפני מתן אישור סופי להקצאה לצורך קיום התייעצות מוקדמת באשר להשלכות אפשריות של פעילות זו על ההיבטים הנוגעים לאיכות הסביבה, וזאת בנוסף למעורבות של המשרד לאיכות הסביבה בהליכים הפורמליים הנדרשים בהליכי התכנון והרישוי."

(עמ' 2 סעיף 2 להודעה המשלימה).

אנו רואים בסיכום דברים זה משום מענה המניח את הדעת לחלק זה של העתירה.

נוכח האמור, אנו דוחים את העתירה.

אין צו להוצאות בנסיבות המקרה.