בג"ץ 3320/19 פלוני נ. מחלקה לשירותים חברתיים

השופט ד' מינץ:

עניינה של עתירה זו, ההחלטה להותיר את בתה של העותרת (להלן: החוסה ) בטיפול במסגרת חוץ-ביתית.

1.

אקדים ואומר כי העתירה אינה כוללת פירוט בדבר השתלשלות העניינים במלואם ולא צורפו לה כל ההחלטות שניתנו בעניינה של החוסה. ככל שניתן להבין מהעתירה ומההחלטות שצורפו לה, החוסה הוצאה מביתה ביום 14.2.2017 "בצו בית משפט" (אשר לא צורף לעתירה) למעון. זאת לאחר שבעבר, ועדת אבחון על פי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969 (להלן: ועדת אבחון ו-

חוק הסעד בהתאמה) מצאה כי החוסה נמצאת במצב נפשי לא מאוזן, מתפקדת ברמת פיגור בינוני-נמוך, זקוקה לבירורים רפואיים שונים וכי יש לשקול שילובה במסגרת חוץ-ביתית שתותאם לצרכיה המיוחדים.

2.

ועדת אבחון שהתכנסה ביום 8.11.2017 הורתה על המשך שהייתה של החוסה במסגרת חוץ-ביתית. על החלטת ועדת אבחון זו הוגש ערר לוועדת ערר שהוקמה לפי חוק הסעד, אשר לא ראתה להתערב בהחלטה (ו"ע 37291-01-18 מיום 27.6.2018). עם זאת, ועדת הערר הבהירה כי על המעון להשלים ביצוע בדיקות רפואיות שונות שוועדת האבחון קבעה כי יש לבצע לחוסה. כמו כן, הורתה ועדת הערר כי לאחר שתושלמנה הבדיקות ויתייצב מצבה של החוסה, ולא יאוחר מחודש יוני 2019, תובא החוסה לפני ועדת אבחון פעם נוספת.

3.

על החלטת ועדת הערר ביקשה העותרת לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר מחק את הערעור על הסף (ע"ו 43138-07-18 מיום 7.3.2019) מחמת היעדר סמכות עניינית. נקבע כי אין בסעיף 14 לחוק הסעד, המגדיר את המצבים שבהם ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי על החלטה מכוח החוק האמור, כדי ליצור זכות ערעור על החלטת ועדת ערר.

4.

מכאן לעתירה שלפנינו, במסגרתה נטען בעיקר, כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שלא בחן את החלטת וועדת הערר וכי החלטת ועדת הערר התקבלה מבלי שניתנה לעותרת האפשרות להציג את ראיותיה ומבלי שניתנה התייחסות לטענותיה. עוד נטען בכלליות נגד התנהלות מפלה ושרירותית כלפי העדה האתיופית.

5.

העתירה הינה מוקדמת ודינה להימחק על הסף. החוסה שוהה במעון החל מיום 14.2.2017, כאשר על פי האמור בעתירה, ועדת אבחון דנה בעניינה בפעם האחרונה ביום 8.11.2017. כאמור לעיל, ועדת הערר הורתה כי ועדת האבחון תתכנס פעם נוספת לכל המאוחר בחודש יוני 2019, על מנת לדון בעניינה של החוסה. בנסיבות אלו, שעה שצפויה להתקבל החלטה חדשה בעניינה של החוסה במועד קרוב ביותר אשר בגדרה תינתן הדעת על מצבה העדכני של החוסה, אין מקום להידרש לטענות העותרת בעת הזו.

אין לנו אלא להצטרף להמלצת בית המשפט המחוזי כי בדיון שיתקיים לפני ועדת האבחון תפרוש העותרת את כל טענותיה.

העתירה נמחקת אפוא. טענות העותרת שמורות לה להליך משפטי אם יינקט, לאחר קבלת החלטת ועדת אבחון מחודשת בעניינה.