פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3332/00 תומר מיכאלי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הערעור על הרשעה בניסיון לעבירה. נקבע כי המערער הפסיק את מעשהו מתוך בהלה ולא מחפץ לבו בלבד, ולכן אינו זכאי להגנת סעיף 28 לחוק העונשין. לא נמצאה עילה להתערב בעונש לאור חומרת המעשה, הרשעות קודמות ותסקיר שירות המבחן.

העובדות

המערער הורשע בניסיון לעבירה. הוא הפסיק את מעשהו לאחר שהמתלוננת התריסה כנגדו. לפי גרסת המתלוננת, ההפסקה נבעה מבהלה ולא מחרטה אמיתית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הפסיק המערער את מעשהו מחפץ לבו בלבד ויש לו הגנה לפי סעיף 28 לחוק העונשין?
  2. 2.האם קיימת עילה להתערב בעונש שנגזר על המערער?

הלכות

  1. 1

    נאשם שהפסיק את מעשהו מחמת הבהלה מחרחוריה של המתלוננת אינו זכאי להגנת סעיף 28 לחוק העונשין, שכן לא התקיים התנאי של הפסקה מחפץ לבו בלבד.

    ״כך או כך אין הוא יכול להנות מהגנת הסעיף האמור.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בהינתן חומרת המעשה, הרשעות קודמות ותסקיר שירות המבחן, אין עילה להתערב בגזר הדין.

    ״לאור חומרת המעשה בו הורשע המערער, הרשעתיו הקודמות ותסקיר שירות המבחן, אין אנו סבורים שקיימת גם עילה להתערב בעונש.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נסיון
  • מחפץ לבו בלבד
  • סעיף 28 לחוק העונשין
  • חומרת המעשה
  • תסקיר שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

3332/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט י' אנגלרד

כבוד השופט א' א' לוי

המערער

:

תומר

מיכאלי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בחיפה

מיום 30.4.00 בת"פ 92/97 שניתן

על

ידי כבוד השופטים י' דר, מ' נאמן,

ש'

שטמר

תאריך הישיבה:

כ"ד אלול תשס"א

(12.9.2001)

בשם

המערער

:

עו"ד עמית מור

בשם

המשיבה: עו"ד אתי כהנא

בשם

שירות המבחן:

גב' ברכה וייס

פסק-דין

המערער לא הניח את דעתנו שלא בוצעה עבירה של נסיון; טענה אחרת שהיתה בפי הסניגור היתה שמרשהו רשאי לחסות בצל הגנת סעיף 28 לחוק העונשין, תשל"ז1977- (בנוסחו לפי תיקון מס' 39). כמו הרוב בבית המשפט המחוזי גם אנו סבורים שלא נתקיימו במקרה דנן התנאים המפורטים בסעיף 28 לחוק הנ"ל שהנאשם התחרט "מחפץ לבו בלבד", והמסקנה העולה מגירסת המתלוננת היא אחת משתי אלה: שהמערער הפסיק במעשהו משום שנבהל מחרחוריה של המתלוננת, או לכל היותר, שהוא הפסיק גם משום שהוא נבהל כאמור. כך או כך אין הוא יכול להנות מהגנת הסעיף האמור.

לאור חומרת המעשה בו הורשע המערער, הרשעתיו הקודמות ותסקיר שירות המבחן, אין אנו סבורים שקיימת גם עילה להתערב בעונש.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ד אלול תשס"א

(12.9.2001).

המשנה לנשיא ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 3332/00

הלכות

  1. 1נאשם שהפסיק את מעשהו מחמת הבהלה מחרחוריה של המתלוננת אינו זכאי להגנת סעיף 28 לחוק העונשין, שכן לא התקיים התנאי של הפסקה מחפץ לבו בלבד.
  2. 2בהינתן חומרת המעשה, הרשעות קודמות ותסקיר שירות המבחן, אין עילה להתערב בגזר הדין.