בג"ץ 3385/16 פלוני נ. שר הפנים

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.העותר – תושב האיזור – טוען למאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל. בעבר הונפקו לו היתרי שהיה לאורך כמעט עשור בין 2004 ל-2014, והם הופסקו נוכח מידע מודיעיני כנגדו ומעורבות בפלילים. בהחלטה האחרונה של ועדת המאוימים לגביו, מיום 29.6.15, נאמר כלהלן:

"למבקש הונפקו בעבר אישורי שהייה בישראל משנת 2014 הוחלט לבחון את עניינו מחדש וכן לקיים עימו תהליך של שימוע בטרם שלילה סופית של ההיתרים. נערך לו שימוע כזה ב-18.1.15. לאחר עיון בכלל החומר אין עוד מקום לאשר למבקש היתרי שהייה בישראל. הוא שוהה בישראל שנים רבות וכל טענותיו בדבר חששות בגין שת"פ הינן משנים עברו. הוא מעורב בעבירות פליליות, לרבות בתחום הרכוש, וכן קיים מידע לגביו בתחום הסמים ואמל"ח. בנסיבות אלה אין מקום לאשר לו המשך השייה בישראל בגין מאוימות".

בקשה לעיון חוזר לא נתקבלה (החלטה מיום 31.12.15 והחלטה מיום 15.9.16, לאחר הגשת העתירה).

ב.למרבה הצער, עניין עיקרי העומד כנגד העותר (שגם לא שיתף פעולה עם בא כוחו, וזה שוחרר מן הייצוג ועל כן טען העותר בפנינו בעצמו) הוא עבירות פליליות חוזרות ונשנות בישראל. זאת, גם בגדרי צו ארעי שניתן לו במהלך הטיפול בעתירה, ואף תוך הפרת מעצר בית. הוא שוהה כיום במעצר עד תום ההליכים, ותיקים בעבירות רכוש, איומים ותקיפה תלויים ועומדים נגדו. עיינו בהסכמה גם בחומר סודי של גורמי הביטחון והמשטרה. לעת הזאת יש מידע על סיכון בטחוני – וכמובן פלילי נוכח העבר – הנשקף הימנו בישראל, והגם שיש מידע על חשדות כלפיו ברשות הפלסטינאית אין מידע על סכנה הנשקפת לחייו.

ג.העותר ביקש כי יינתן לו לשהות בישראל לאחר שחרורו ואז יוכיח את המאוימות, תוך שיצהיר שלא יעבור עוד עבירות. אין בידינו להיעתר לעתירה ולבקשה זו. נאמר פעם אחר פעם כי עבריינות פלילית המסכנת את הציבור בישראל אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם "כרטיס כניסה" לישראל. העותר כבר הבטיח בעבר כנמסר שלא לעבור עבירות ולא עמד בדיבורו. על כן איננו נעתרים לעתירה והיא נדחית. בידי העותר – ואיננו מביעים כל דעה על כך – לפנות לכל גורם במהלך שהותו במעצר או במאסר, ואין בכך כדי להשליך על פסק דיננו זה.