בג"ץ 3401/21 עלאא עבד אלגני מוגאהד נ. שופט צבאי משפטאי

עתירה למתן צו על-תנאי שיורה למשיבים 3-2 ליתן טעם מדוע לא יבוטל צו המעצר המנהלי שהוצא נגד העותר; מדוע, לחלופין, לא יקוצר משכו של המעצר קיצור מהותי; ומדוע לא יחשף החומר החסוי, או חלק ממנו, לעותר או בא-כוחו.

העותר מוחזק במעצר מנהלי מיום 27.7.2020, כאשר צו המעצר הנוכחי – שני במספר – נכנס לתוקף ביום 22.1.2021, ועתיד לפקוע ביום 21.7.2021. העותר מדגיש, כי מאז מעצרו לא נפתח לגביו הליך פלילי. הוא סבור כי צו המעצר ניתן על יסוד שיקולים זרים, וכי אין בסיס בדין להמשך החזקתו במעצר מנהלי.

בתגובתם טוענים המשיבים 3-2 כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בצו המעצר הנוכחי. מן החומר המצוי בידיהם, עולה כי "העותר הוא פעיל חמאס בעל קשרים לפעילי חמאס צבאיים וחשוד בתכנון פעילות טרור המסכנת את ביטחון האזור" . צו המעצר ניתן אפוא באין מנוס, מטעמי ביטחון החלטיים, בהעדר חלופה במישור הפלילי; ולא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית שהתנהל לפני הערכאות הצבאיות.

לא מצאנו כי יש מקום לקבל את העתירה. קראנו את העתירה, ואת התגובה, על נספחיה, שמענו את דברי ב"כ הצדדים, ועיינו בחומר חסוי שהובא לעיוננו. הן בית המשפט הצבאי, הן בית המשפט הצבאי לערעורים, קבעו כי המעצר מוצדק. זאת לאחר שמצאו כי החומר החסוי בעניינו של העותר מהימן ואיכותי, וכי לא ניתן למנוע את הסכנה הנשקפת ממנו בכלים חלופיים, שפגיעתם פחותה.

גם אנחנו, אחרי עיון, מצאנו כי יש בסיס איתן בחומר לכך שהעותר הוא פעיל חמאס, והחשד כלפיו לגבי תכנון פעילות טרור – הוא ממשי. הסכנה הנשקפת ממנו – ניכרת; המעצר המנהלי – מוצדק; ופגם בהליך הביקורת השיפוטית – לא מצאנו.

אשר על כן, העתירה נדחית.