בג"ץ 3407/10 פלוני נ. מנהל בתי משפט

השופט א' א' לוי:

1.

העותרים הלינו בפנינו על החלטתו של נשיא בית-משפט השלום בנצרת, השופט ג' אזולאי , כי תיקים מסוימים שהיו אמורים להתברר בפני בית-המשפט לענייני משפחה בנצרת, יתקיימו בפני בית-המשפט לענייני משפחה בטבריה. בפתח הדיון בעתירה קבענו כי "נכון יהיה לבקש מנשיאו של בית משפט השלום בנצרת ליתן החלטה מנומקת, בה יתייחס גם לשאלת מקור הסמכות להעברת תיקים של בית המשפט לענייני משפחה באזורו, ומה הניע אותו לפעול כך" (החלטה מיום 4.4.11).

בעקבות כך הסביר הנשיא המלומד כי הוראתו נבעה מהצורך לאזן את העומס המוטל על בתי-המשפט לענייני משפחה, זאת מכוח הוראתו של סעיף 49(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 לפיו:

" נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו... יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא "

2.

תשובה זו לא הניחה את דעת העותרים, והם עומדים על טענתם כי סעיף 49(א) אינו מאפשר לנשיא להורות על העברתם של תיקים שהובאו בפני בית-המשפט לענייני משפחה . העותרים הוסיפו כי על הנשיא לבחון כל תיק באופן פרטני, תחת העברה גורפת של תיקים כפי שנעשה בפועל. עם זאת, הם הודיעו כי משהתברר מקור הסמכות להחלטתו של הנשיא, בכוונתם לממש את זכות הערעור על החלטה זו, כפי שנקבע בסעיף 49(ב) לחוק בתי-המשפט.

3.

בנסיבות אלו לא נוכל להיעתר לבקשת העותרים כי הכרעתנו בעתירה תושהה, הואיל ואנו סבורים כי היא התייתרה. ובמלים אחרות, המקום הראוי לבירור הטענות שבפי העותרים אינו בית-משפט זה, כי אם בהליך בפני נשיא בית-המשפט המחוזי. ערעור זה, ככל שיוגש ותינתן בו החלטה, יצור תשתית חדשה – עובדתית ומשפטית. בשים לב לעובדה שטענותיהם של העותרים בעתירה לא נדונו לגופן, הן שמורות להם לעתיד לבוא.

העתירה נמחקת.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.