בג"ץ 342-23 בג"ץ 342-23

בעתירה שלפנינו התבקשנו ליתן צו על תנאי אשר יורה למשיב 1 לבוא וליתן טעם מדוע לא יורה למשיבה 2 "לחדול לאלתר מלעכב נוסעים או מלווים בכניסה לתחנות הרכבת או למנוע את כניסתם לתחנות ולהשתמש בשירותי הרכבת, וזאת בשל לבוש או נשיאת תכנים פוליטיים או תכנים שנויים במחלוקת, או בשל נשיאת חומרי הפגנה מכל סוג שהוא".

בתגובות מקדמיות שהוגשו מטעם המשיבים נמסר כי המשיבה 2 פרסמה הנחיות למאבטחיה אשר מדגישות את חשיבות כיבוד חופש הביטוי, אך מונעות כניסת נוסעים בלבוש שעליו "קריאה לאלימות", מחילות איסור "על הפגנה או על הפרת הסדר הציבורי בתחומי תחנת הרכבת או בתוך הרכבת", וכן אוסרות הנפת שלטים או עשיית שימוש כלשהו באביזרים המיועדים לשימוש בהפגנה בתחומי תחנות הרכבת והרכבות. העותרת הגיבה לתגובות המשיבים וטענה כי מדיניות המשיבה 2 ננקטת בחוסר סמכות.

ביום 4.9.2023 הגישה המשיבה 2 הודעת עדכון לצד בקשה למחיקת העתירה. בהודעה זו עדכנה המשיבה 2 כי יישומן של ההנחיות שתוארו הוקפא למעשה כבר לפני מספר חודשים. עוד מפרטת המשיבה 2 כי בימים 11.7.2023 ו-16.7.2023 פרסמה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי) מכתבים בנושא "הפגנות בנמל התעופה בן גוריון" ו"מדיניות בנושא הפגנות", אשר נקבע כי חלות בשינויים המחויבים גם לתחנות הרכבת, וביום 18.7.2023 נשלח מטעמה מכתב לשרת התחבורה בעניין "מחאות בתחום תחנות רכבת ישראל". לדברי המשיבה 2 מכתבים אלו "מתווים בין היתר את האופן שבו יש לבצע את האיזון בין הזכות לחופש הביטוי לבין שלומו ובטחונו של ציבור הנוסעים והשוהים בתחום תחנות הרכבת, בשים לב לייחודיות תחנות הרכבת" (סעיף 2 לבקשת המשיבה 2). נוכח האמור, עדכנה המשיבה 2 כי ביטלה את ההנחיות שהוזכרו לעיל משאלו התייתרו, ואף הסירה אותן מאתר האינטרנט שלה.

בתגובתה להודעת העדכון הסכימה העותרת כי בנסיבות האמורות השיגה העתירה את מטרותיה, ולא עמדה על פסיקת הוצאות.

נוכח האמור, אנו נעתרים לבקשת הצדדים ומורים על מחיקת העתירה.

בכך מסתיים ההליך שלפנינו ללא צו להוצאות.

החזר אגרה לפי התקנות.