בג"ץ 3431/05 אלסמיראת נפיסה עלי נ. שר הפנים

א.עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, אזרחית ישראלית, ובעלה, העותר 2, תושב השטחים, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות. כן מבקשים העותרים כי יינתן צו ביניים לפיו יימנע המשיב מלגרש את העותר 2 מהארץ.

ב.ביום 12.5.02 התקבלה החלטת ממשלה לפיה מוקפא הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות, בין היתר כאשר בן הזוג הוא תושב השטחים, זאת בשל הצורך בגיבוש מדיניות חדשה באשר לטיפול בבקשות אלו, נוכח המציאות הבטחונית. ביום 6.8.03 פורסם חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג- 2003 (להלן: הוראת השעה) אשר הוארך מעת לעת והמעגן את עיקרי החלטת הממשלה. לאחרונה הוארך בשלושה חודשים נוספים, עד ליום 31.8.05. כנגד החלטת הממשלה וכנגד הוראת השעה תלויות ועומדות עתירות עקרוניות (כנגד החלטת הממשלה- בג"צ 4022/02 ובג"צ 4608/02, כנגד הוראת השעה- בג"צ 7102/03 ובג"צ 7052/03).

ג.לפי הנטען בעתירה, העותרים נישאו, ופנו ללשכת מרשם האוכלוסין בבקשה לאיחוד משפחות. מתשובת המשיב עולה כי העותרים נישאו ב 17.8.03, וכי בקשתם לאיחוד משפחות הוגשה ב 15.12.04. בו ביום נדחתה בקשתם. נטען כי דין העתירה להידחות על הסף נוכח אי ציון עובדות מהותיות בעתירה (מועד נישואיהם ומועד הגשת הבקשה). עוד טוען המשיב כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה נוכח החלטת הממשלה והוראת השעה, שבהתאם לה, כאמור, אין מטופלות בקשות חדשות לאיחוד משפחות. כן מתנגד המשיב למתן צו ביניים אשר לטענתו, משמעותו היא פתיחתו של מסלול, העוקף את החלטת הממשלה והוראות החוק, להמשך שהיה שלא כדין בארץ בלא שנבדקים ההיבטים הפליליים או הבטחוניים הכרוכים בשאלת אישור השהייה.

ד.אין מנוס מדחיית העתירה על הסף. משנישאו העותרים, וממילא הגישו בקשתם לאיחוד משפחות, לאחר החלטת הממשלה וחקיקת הוראת השעה – דין בקשתם להידחות.

ה.נוכח כל אלה אין מקום לצו הביניים. זכויות העותרים שמורות לשוב ולפנות למשיב, ככל שתימצא בידם עילה לכך, לאחר שיוחלט בעתירות העקרוניות, וככל שיחול שינוי במצב המשפטי מכוח חקיקה.