בג"ץ 3437/00 שמעון חזיזה נ. מדינת ישראל

1.העורר נעצר עד תום ההליכים בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום בצפת המייחס לו החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. על פי כתב האישום, נעצר העורר בתאריך 13.3.00 ברכב שבבעלותו כאשר בתא הכפפות של הרכב נתפס סם מסוג הרואין ב15- אריזות מוכנות למסחר שמשקלן הכולל נטו מגיע ל14.48- גרם.

בבית משפט השלום לא כפר העורר בעובדה כי הוא קנה את הסם, אולם גרסתו היתה ועודנה כי הסם נועד לצריכתו העצמית ושלא לצורך סחר בו.

בית משפט השלום (כב' השופט סרחאן) דחה טענה זו וביסס מסקנתו על נימוקים שונים השאובים מחומר הראיות ומסקנות מסתברות מהם.

כן מצא כי מתקיימת עילת מעצר נגד העורר וכי אין מקום להורות על חלופת מעצר במקרה זה.

העורר ערר לבית המשפט המחוזי, אשר בחן פעם נוספת את חומר הראיות ואת היבט עילת המעצר ואפשרות השחרור בחלופת מעצר, ומצא לנכון לאשר את החלטת בית משפט השלום לפיה יש לעצור את העורר עד תום ההליכים.

2.העורר פנה לבית משפט זה וטען כי שגו בתי המשפט בערכאות הקודמות בקובעם כי הוא לא הפריך את החזקה הפועלת נגדו פיה הכמות שנתפסה ברכבו אינה לצורך עצמי. כן נטען כי שגו בתי המשפט דלמטה כאשר נמנעו מלהורות על חלופת מעצר במקרה זה.

3.נתתי דעתי להחלטות הערכאות דלמטה ולטיעוני, העורר והמדינה ובאתי לידי מסקנה כי צדקו בתי המשפט הקודמים בהחלטותיהם וכי אין מנוס ממעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

תחילה להיבט הראיות לכאורה:

במכוניתו של העורר נתפס סם מסוג הרואין בכמות המגעת כדי 14.48 גרם נטו. על פי סעיף 31(3) לפקודת הסמים המסוכנים, החזקה של סם מעבר לכמות המפורטת בתוספת השניה מעלה חזקה כי אין מדובר בסם לצריכה עצמית. הכמות בתוספת לענין הרואין היא 0.3 גרם, וממילא עולה כי מדובר כאן בכמות העולה בשיעור ניכר ביותר על הכמות המוחזקת מהבחינה הנורמטיבית כמתאימה לענין צריכה עצמית.

טיעונו של העורר כי הסם שנתפס במכוניתו היה מיועד לצריכה עצמית בא באיחור ולא הועלה באופן מיידי וכתגובה ראשונית וטבעית עם תפיסת הסם.

לכבישת הגרסה הזו נילווה משקל ראייתי מסוים שאינו תומך בגרסת העורר.

ומעבר לכך: בתי משפט קמא לא השתכנעו - ובצדק כך - כי מדובר במקרה זה בעורר שהוא נרקומן הצורך כמות יומית משמעותית של סם. גם לפי דברי העורר עצמו, הוא משתמש בסם מזה כשלושה שבועות בלבד, לאחר שנים שלא צרך סמים כלל ועובדה זו אינה מתיישבת עם צריכה כה כבדה כפי שנטען.

ועוד - העורר העיד כי מאז גירושיו מאשתו הוא שרוי בבעיות כלכליות חמורות ומתגורר ברכבו מאחר שאין לו היכן לגור. (הודעה מ13.3.00-). קשה להניח כי אדם המצוי במצוקה כלכלית, ומתגורר ברכבו ישקיע סכום כסף ניכר לרכישת סמים קשים לטווח ארוך של זמן כאשר עצם התמכרותו והצורך שלו בצריכה משמעותית של סם מוטלים בספק. העורר עצמו מסר בהודעתו כי כמות הסם אמורה היתה לספק את צרכיו במשך ארבעה שבועות.

יתר על כן, בחומר הראיות ישנה סתירה פנימית לגבי מקורות הכסף ששימשו לרכישת הסם. העורר טען כי שבר לצורך כך תכנית חסכון אך טענתו הופרכה לאחר בדיקה, ואילו אשתו לשעבר טענה בהודעתה כי הוציאה 5,000 ש"ח מחשבונה שלה ונתנה לעורר, כאשר חלק מהסכום שימש לתשלום חשבונות שוטפים.

בנסיבות כפי שתוארו אין להתערב במסקנת הערכאות דלמטה לפיה העורר לא הפריך את החזקה הפועלת לחובתו על פיה כמות הסם הגדולה שהיתה ברשותו נועדה לפחות ברובה המכריע לצורך העברה לאחרים, ולכאורה אין הוא עומד בנטל ההוכחה המוטל עליו לסתור את החזקה האמורה. כבר נאמר לא אחת כי מי שמחזיק בידו כמות מסחרית של סם העולה עשרת מונים על זו המתיישבת עם החזקה לצריכה אישית בלבד אינו נחלץ מאחיזתה של "חזקת הסחר" על ידי הוכחת צריכה כבדה בלבד, אלא עליו להראות כי היה בידו לממן את רכישת הכמות המסחרית של הסם בלא להיות מעורה בפעילות המסחרית שבו. (השווה ע"פ 5937/94 שאבי נ' מדינת ישראל, פד"י מט(3) 832, 835). בענייננו, הראיות אינן תומכות בין בקיומה של צריכה כבדה מצד העורר ובין בקיום מקורות מימון טבעיים בידו לרכישת הסם בכמות כה גדולה, וכל זאת בלא להיות מעורה בפעילות מסחרית בו.

בתנאים אלה פועלת, איפוא, ולו לכאורה, החזקה לפיה כמות הסם שהחזיק נועדה שלא לצריכה עצמית.

לאור האמור, נחה דעתי כי מצויות ראיות לכאורה להרשעתו של העורר בעבירה בה הואשם ככל הנדרש לצורך הליך מעצר עד תום ההליכים.

4.ראוי אף לאמץ את מסקנות בית משפט קמא בכל הנוגע לקיומה של עילת מעצר ולאי התאמתה של חלופת מעצר במקרה זה. על קיומה של עילת מסוכנות בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ובמקרה זה עברו הפלילי של העורר בעבירות סמים שולל התאמתה של חלופה. הוא הורשע בעבר מספר פעמים בעבירות סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית כמו גם בעבירות רכוש ואלימות, ושחרורו מן המעצר, גם אם יהא כפוף למגבלות, לא יוכל ליתן את הבטחון הראוי לציבור מפני הישנות מעשי עבירה בתחום הסמים.

לאור האמור, הערר נדחה, והעורר יוחזק במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.