בג"ץ 3446/19 מחמוד רמזי נימר סידר נ. שירות הביטחון הכללי

השופט נ' סולברג :

עתירה למתן צו על-תנאי המורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל ההחלטה מיום 20.5.2019 שעניינה במניעת מפגש של העותר עם עורך דין, וזאת עד ליום חמישי, 23.5.2019, בשעת חצות, החלטה שניתנה על-ידי ראש צוות חוקרים בשב"כ במתקן החקירות בפתח-תקוה; ומדוע לא לאפשר לעותר להיפגש עם עורך דין. עוד זאת ביקש ב"כ העותר, לקבל פירוט מלא לגבי אופן התנהלות החקירה ושיטות החקירה.

העותר, בן 20, תושב יריחו, מוחזק במעצר מאז יום 28.4.2019. למן מעצרו – לפני 25 ימים – הוצאו נגד העותר כמה צווים למניעת מפגש עם עורך דין. האחרון שבהם, עומד בתוקפו עד ליום 23.5.2019 בחצות.

בעתירה נטען, כי "ככל הנראה הופעל לחץ פיזי ונפשי גדול כנגד העותר, לרבות איזוק מתמשך בידיים וברגליים ושלילת שינה, מאז מעצרו, ולמשך כ-24 יום".

ב"כ העותר טוען, כי בישיבת הארכת המעצר האחרונה, ביום 12.5.2019, טען חוקר המשטרה כי העותר קשר את עצמו בדבריו בחקירתו לחלק מן המעשים המיוחסים לו, וזו, לדברי ב"כ העותר, אינדיקציה לכך שהעותר משתף פעולה בחקירה, ואין עוד צורך במניעת המפגש עם עורך דין. ב"כ העותר טוען, כי מניעת המפגש עם עורך דין, לא נועדה אלא לשבור את רוחו ואת רצונו החופשי של העותר, ולא בשל חשש של ממש לביטחון האיזור. בחסות "נוהל חקירת הצורך" מפעילים חוקרי השב"כ, כך נטען, אלימות, משמיעים איומים, גורמים כאב וסבל, מכים, מטלטלים, מונעים שינה ועוד ועוד.

ב"כ העותר הוסיף וטען, כי לא נעשה האיזון הראוי בין ביטחון האיזור וטובת החקירה, לבין זכויותיו של העותר. יש צורך ראשון במעלה להקפיד על זכויותיו הדיוניות של העותר, והדבר איננו מתאפשר בגלל מניעת המפגש עם עורך הדין. בכך נמנע מן העותר לממש זכות חוקתית. אין די בקיומה של תועלת לחקירה במניעת המפגש עם עורך דין, הדגיש ב"כ העותר על סמך ההלכה הפסוקה, אלא צריך שהמניעה תהיה דרושה והכרחית.

ב"כ המשיב טענה מנגד כי החומר החסוי שלחובת העותר, מחייב את המשך מניעת המפגש. טרם נתקבלה החלטה אם להאריך עוד את מניעת המפגש, לכשיפוג תוקפו של הצו הנוכחי, מחר, 23.5.2019, בחצות. נמסר מאת גורמי המשיב כי העותר נבדק על-ידי רופא, וכי הוא שומר על זכויותיו. מעבר לדברים הללו, לא הוסיפה ב"כ המשיב דברים, מטעמי סודיות, אלא בדיון שהתקיים בדלתיים סגורות. שמענו את דברי ב"כ המשיב במסגרת הזאת, גם דברים מפי נציג גורמי הביטחון, על החקירה עד כה, על מה שצפוי בהמשך, והוא השיב גם לשאלותינו. מטבע הדברים לא נוכל לפרט.

נציין אך זאת, כי אכן, מניעת המפגש של העותר עם עורך דין הולכת ונמשכת ימים ארוכים. אנו ערים לכך, לנטל הגובר להצדקת המשך המניעה, גם לרוב חשיבותה של הזכות הזאת, ולקושי שבמניעתה. יחד עם זאת, לאחר עיון בחומר סודי מפורט שהובא לעיוננו, ולאחר שיג ושיח עם ב"כ המשיב ועם נציג גורמי הביטחון, בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד. שוכנענו כי בשלב הזה ביטחון האיזור וצרכי החקירה מצדיקים את מניעת המפגש. טענות ב"כ העותר חשובות, אך יישום ההלכה הפסוקה בנסיבות הנחקר והחקירה הנדונה, מוביל לתוצאה שלפיה לא ראינו עילה להתערבותנו.

אשר על כן, העתירה נדחית.