פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
3453/06 - ט"ז
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
העותרים:
1. אוסאמה רגבי
2. סנאא רגבי
3. באסל רגבי
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
לפני בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות. עניינו של ההליך עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא תאושר בקשת העותרים להתאזרחות. העותרים הגישו בקשת ההתאזרחות למשרדי המשיב ביום 24.01.05. עד למועד הגשת העתירה,קרי, 25.04.06, לא נתנה כל החלטה בעניינם, אף לא ניתן הסבר לעיכוב במתן ההחלטה. בקשת ההתאזרחות אושרה ביום 08.02.07, עשרה חודשים מיום הגשת העתירה ומעל שנתיים מיום שהוגשה בקשת ההתאזרחות. ביום 15.02.07 הוגשה בקשה למחיקת העתירה ולחיוב המשיב בהוצאות תשלום אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, מן הטעם שלו היה המשיב נעתר לבקשת ההתאזרחות תוך זמן סביר לא הייתה מוגשת העתירה דנן. המשיב ביקש להשאיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.
2.
לאחר שעיינתי בחומר שלפני, ובשים לב לקריטריונים שנקבעו בפסיקה (ראו בג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, (1993)), כמו גם לעמדתו של המשיב, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. העותר ניסה לקבל סעדו אצל המשיב טרם שפנה לבית המשפט. חרף פניות חוזרות ונשנות של
העותרים ובא כוחם, נמנע המשיב מליתן החלטה בעניינם. העותרים זכו לקבל סעד 10 חודשים לאחר
שהוגשה העתירה דנן. בנסיבות המקרה, ובאין טענה נוגדת, עצם הגשת העתירה היא שהניעה את המשיב ליתן הסעד המבוקש.
3.
אשר לשיעור ההוצאות, הרי שהעתירה עצמה אינה מורכבת יחסית, עובדתית ומשפטית, וההליך נסתיים בלא שנקבע דיון במעמד הצדדים. העותר לא פירט הוצאות נוספות ולא הביא ראיות להן ממילא. במצב דברים זה, יחויב המשיב בהוצאות העותר בסך 829 ₪ בגין חלק האגרה שלא הושב, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪. סכומים אלו ישאו ריבית והצמדה כדין מיום החלטתי זו ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, י' בסיוון
תשס"ז (27.5.2007).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם